המדינה: חריגות ניכרות בביתו של דני דנקנר

עורכי הדין יוסף בנקל ויורם ראב"ד יזומנו לעדות בידי המדינה, אם וכאשר יוחלט להגיש כתב אישום נגד דני דנקנר בפרשות בנק הפועלים. בשל כך, אין אפשרות לחשוף בפניהם את חומר החקירה בעניינו של דנקנר לפני השימוע המתוכנן לו. כך אומרת (יום ב', 12.3.12) פרקליטות המדינה בהודעה משלימה לבג"ץ.

הפרקליטות הכינה טיוטת כתב אישום נגד דנקנר, המייחס לו עבירות של קבלת שוחד, מירמה, הפרת אמונים, קבלת אשראי במירמה והלבנת הון בעת שכיהן כיו"ר בנק הפועלים. על-פי הטיוטא, דנקנר פעל מספר פעמים בניגוד עניינים בין כובעו כיו"ר הבנק לבין היותו מבעלי חברת אלרן.

לדברי הפרקליטות, היא ידעה שדנקנר מיוצג בהליך הפלילי בידי עו"ד נבות תל-צור ולא בידי בנקל וראב"ד, אשר ייצגו אותו בעבר בהליכים אזרחיים. מאחר שלאחר ההזמנה לשימוע הודיעו בנקל וראב"ד כי הם מייצגים את דנקנר גם בתיק הפלילי, הסבירה הפרקליטות שאין היא יכולה לחשוף בפניהם את חומר החקירה, משום שהיא מתכוונת לזמנם לעדות. בעקבות סירוב זה עתרו השניים ודנקנר לבג"ץ.

בהודעתה מפרטת הפרקליטות מהם העניינים עליהם יתבקשו ראב"ד ובנקל להעיד: ההסכמים בין בני משפחת דנקנר בנוגע לחברת אלרן, מסמכים ששלח ראב"ד לבנק הפועלים, גיבוש עסקות עבור אלרן ונאמנות בהן וניסיון להכשיר חריגות בנייה שביצע דנקנר בביתו בעתלית. בנקודה אחרונה זו טוענת המדינה, כי דנקנר הציג את ביתו בשווי של 15 מיליון שקל בהצהרת העושר שהגיש לבנק הפועלים לצורך קבלת הלוואה, אך לא גילה לבנק שנעשו בבית תוספות בנייה משמעותיות ללא היתר כחוק, ושלמרות הניסיון להכשירן - לא ניתן לבית היתר בנייה. דנקנר גם לא גילה לבנק, טוענת המדינה, שהוא אינו בעל זכות קניינית רשומה בבית.

לדברי הפרקליטות, היא עשתה ניסיון להגיע להסכמה עם ראב"ד ובנקל שתאפשר להגיש את המסמכים הרלוונטיים בלא הצורך לזמנם לעדות, אך הניסיון לא עלה יפה. לאור כל זאת היא טוענת, כי החלטתה להעביר את חומרי החקירה אך ורק לתל-צור, היא סבירה ועולה בקנה אחד עם דרישות החוק. לבסוף אומרת הפרקליטות, שבתי המשפט כבר אסרו על עורכי דין לייצג נאשמים כאשר הם עצמם צפויים להעיד במשפט, וגם בשל כך אין מקום להתערב בהחלטתה.