שטח הפקר: סכנת מוות במערות לוזית

מינהל מקרקעי ישראל והקרן הקיימת נושאים באחריות לרשלנות המתמשכת בבטיחות במערות לוזית. מדובר במערות מן התקופה ההלניסטית, הנמצאות בין בית שמש לקריית גת, ואשר מהוות אתר טיולים למרות שאינן מוסדרות.

שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, אסתר דודקביץ, מתחה (25.3.12) ביקורת קשה על המינהל, קק"ל ומועצת מטה יהודה וקבעה, שהם נושאים באחריותו למותו של מדריך טיולים שנפל לאחד הבורות באתר. לדבריה, המקום הפך ל"שטח הפקר" שכל הגורמים מתנערים מאחריותם לבטיחות בו.

התאונה אירעה ביוני 2008, כאשר המנוח הדריך קבוצה של עובדים מחברת טיב טעם בפעילות אתגרית במערות לוזית, במסגרת עבודתו בחברת דלתא. החברה נמצאת בבעלותו של איילון זדה, והמדריך נחשב ליד ימינו ולמעשה למעין שותפו בניהול. השניים הכירו בשירותם בסיירת 13. דודקביץ קבעה, כי אומנם המנוח נושא באחריות של 20% למותו משום שסטה מן השביל המסומן, אך את עיקר האחריות הטילה על הגורמים הממסדיים שהיו אמורים לאבטח את האיזור.


שניהם אומרים "כולה לא שלי"


מערות לוזית נמצאות בשטח שיפוטה של המועצה האיזורית מטה יהודה, אשר אף הציבה בכניסה לאתר שלט אזהרה מפני סטייה מהשביל. לאור זאת קובעת דודקביץ, כי המועצה נושאת באחריות מושגית למתרחש באתר, והיא לא עשתה דבר כדי למנוע את התאונה פרט להצבת אותו שלט - המלמד שהיא הייתה מודעת לסכנות במקום.

את עיקר ביקורתה מכוונת דודקביץ כלפי המינהל והקק"ל, שהתנערו שניהם מבעלות על האתר. "זה אומר כולה לא שלי, וזה אומר כולה לא שלי", אומרת דודקביץ. בדיון התברר, כי לאחר התאונה נטלה קק"ל את כל הציוד שלה ונטשה את האתר, ודודקביץ מתארת את שאירע מאז:

"מאז אין ולו גורם אחד שהמתחזק את האתר ודואג לתנאי הבטיחות במקום. ויודגש, קק"ל לא מסרה כל הודעה מסודרת למינהל על זניחת השטח שבבעלותה הרשומה; המינהל יודע על כך אך לא עשה דבר על-מנת ליטול את השטח לחזקתו או לטפל בו, ובינתיים - בשטח הפקר זה, אשר כל אחד מנער את חוצנו ממנו, מסתובבים מטיילים רבים חשופים לסכנות של פציעות חמורות ואף מוות".


"לקרוא ולא להאמין"


דודקביץ מצטט את עדותו של נציג המינהל, שנשאל מדוע המינהל לא עשה דבר מאז 2008 והשיב: "אנחנו כן עושים. מנהלת המחוז פנתה למנהל המרחב ומנהל הקק"ל. ויש דיון בין המינהל לקק"ל לגבי הסכנות שיש שם. בינתיים לא יצא מזה כלום. בינתיים המצב כמות שהיא". והיא מעירה: "לקרוא ולא להאמין". דודקביץ קבעה, כי הן קק"ל והן המינהל התרשלו בטיפולם באתר.

דודקביץ קבעה, כי הפיצויים המגיעים לאלמנתו ובתו של המנוח הם 4.77 מיליון שקל, בניכוי אשם תורם של 20% ותשלומי הביטוח הלאומי. בסך-הכל נותרו לתשלום 1.97 מיליון שקל, בתוספת 20% שכר טירחה, אשר יתחלקו בין המועצה האיזורית (10%), המינהל (20%), קק"ל וחברת מגדל המבטחת אותו (45%) וחברת דלתא והכשרת היישוב המבטחת אותה (20%).