הפחתות ריבית וגירעונות תקציביים גדולים, הם מירשם לפשיטת רגל. כך הזהיר היום (ה') נגיד בנק ישראל, דוד קליין, בהופיעו בכנס יועצים של איגוד קרנות הנאמנות.
קליין מתריע כי דרישת ראשי האוצר להאצת הצמיחה וליציאה מהירה מהמיתון, באמצעות הורדת ריבית ויצירת גירעונות תקציביים גדולים - היא מיקסם שווא, שעלולה להוביל לפשיטת רגל לאומית. זאת, במיוחד לאור התנאים שבהם מצוי המשק הישראלי.
"המירשם השגרתי ליציאה מהמיתון, הכולל הגדלת הגירעון התקציבי, הורדת ריבית בנק ישראל, ופיחות נומינלי, יכול רק להעמיק את הבוץ שבו אנו מתבוססים כבר שלוש שנים.
"אין פתרונות קלים לצמיחה, ואחרי שלוש שנים של מיתון. פתיחת ברזי התקציב והפעלת מכונות הדפוס של בנק ישראל, הן מתכון בדוק לפשיטת רגל", אמר קליין.
לדברי קליין, אין ויכוח בין בנק ישראל לבין הממשלה על מסגרת המדיניות הכלכלית הנדרשת, אולם יש לבצע ביתר שאת את מה שצריך לעשות, במיוחד כאשר התנאים החיצוניים מקשים על הצמיחה.
"מבחן הביצוע אינו מיידי, אלא לאורך זמן. בניגוד לפתרונות הקסם, המירשם שלנו קשה לביצוע, אבל אם יבוצע, הוא יחזיר את המשק לתוואי צמיחה בת קיימא", אמר קליין.
יצוין, כי בישיבת הממשלה השבוע הסכים קליין להגדיל את יעד הגירעון התקציבי ל-4% תוצר, 1% מעל היעד הרשמי, באופן זמני. וזאת, בתנאי שהממשלה תאמץ הנחת צמיחה שמרנית של 1%, ותגדיל את ההשקעות בתשתיות ב-100 מיליארד שקל בחמש שנים. קליין הדגיש כי צריך עם זאת לחתור ליעד גירעון של 3% תוצר.
לדברי קליין, דירוג האשראי של ישראל נמצא בבחינה מתמדת, עקב גירעונות וחוב ממשלתי מוגזמים, והנטייה של הממשלה היא שלא להתמודד עם הבעיה.
לדבריו, למשק חשוב במיוחד לשמור על דירוג אשראי טוב בחו"ל, משום שצמיחת התוצר מבוססת על קשרים כלכליים מפותחים עם העולם.
"אנחנו כל הזמן חורגים במידה ניכרת מהנורמות הבינלאומיות בשיעור הגירעון התקציבי ובגודל החוב הממשלתי ביחס לתוצר. תושבי חוץ נרתעים מהשקעות במדינה שממשלתה שקועה בחובות", אמר קליין.
קליין מלגלג על פתרונות הקסם של אנשי האוצר: "המירשם הזה של פיחותים, הפחתות ריבית וגירעונות תקציביים גדולים, מפתה. זה נראה קל לביצוע, אבל מסוכן. לכאורה, כדי להוריד ריבית, צריך רק החלטה של אדם אחד בבנק ישראל.
"אבל הגידול בגירעון התקציבי והורדת הריבית יבריחו את המשקיעים הזרים, ויעודדו ישראלים לייצא הון. דוגמא מוחשית לכך קיבלנו במחצית הראשונה של 2002. ככה לא נצא מחשיכה לאור גדול".
לדברי קליין, גם אם בנק ישראל יתפתה לקיצוץ דרמטי בריבית הקצרה, אין ביטחון ששערי הריבית לטווח ארוך (כולל ריבית המשכנתא) בשוק יילכו בעקבותיו. לדבריו, יש אף סכנה, שאם הציבור יאבד את אמונו במדיניות, ויעריך שהשינויים בריבית בנק ישראל אינם עיקביים עם יציבות מחירים, התגובה תהיה הפוכה מהמצופה, והריביות הארוכות דווקא יעלו.
לדברי קליין, מנגנון השוק לא יניח לתהליך כזה להימשך לאורך זמן. דוגמא קיבלנו בעקבות הפחתת הריבית ב-2% בדצמבר 2001. הורדת הריבית הקצרה לא יכולה להביא צמיחה לאורך זמן, במצב של גירעונות תקציביים גדולים וכוחות חיצוניים, שמסיטים את המשק ממסלול הצמיחה.
קליין הוסיף, כי גם אם הורדת ריבית בנק ישראל יכולה בנסיבות מסוימות להביא לפיחות נומינלי, לא ברור שזה יוביל לפיחות ריאלי שיתמוך בייצוא.
"פיחות נומינלי לכשעצמו לוחץ לעליית מחירים. לכן אינו עיקבי עם ירידת ריבית. רק פיחות ריאלי שמלווה ביציבות מחירים, יכול לתמוך בייצוא", אמר קליין. "מוטב שבנק ישראל יתמקד בשמירה על יציבות המחירים, ולא ינסה להתיימר להשיג באמצעותם מטרה בלתי אפשרית בשער החליפין".
