היחידה במשרד המשפטים שתפקח על הפרקליטות לא תוסמך, לפחות בשנה הראשונה לקיומה, לבדוק תלונות מהציבור על פרקליטים ותובעים מסוימים. כך קובע (יום א', 22.4.12) היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, במסמך המסכם את דרכי פעילותו של הגוף המוצע, אותו העביר ליו"ר ועדת הכנסת לביקורת המדינה, ח"כ רוני בר-און.
הוועדה תדון שוב (יום ב', 23.4.12) בסוגיית הקמת הגוף המפקח, לאחר שחבריה הביעו חוסר שביעות רצון מהצעתו המקורית של וינשטיין שהונחה בפניהם בחודש פברואר. במכתבו לבר-און חוזר וינשטיין על עיקריה של אותה הצעה, עם שני שינויים בלבד.
לדברי וינשטיין, שלושה עקרונות יעמדו בבסיס עבודתו של הגוף המפקח: "עצמאות התביעה כגוף ויכולתו המעשית של כל פרקליט או תובע להפעיל את שיקול דעתו המקצועי באופן עצמאי וללא מורא; חיזוק אמון הציבור במערך הפרקליטות והתביעה ובמערכת אכיפת החוק בכללותה; שיפור פעולתו של מערך הפרקליטות והתביעה וייעול מנגנוני הביקורת ובירור התלונות".
וינשטיין אומר, כי כבר כיום מצויה הפרקליטות תחת פיקוח של גופים לא-מעטים, אך יש צורך במנגנון נוסף שיחזק את אמון הציבור, ויתן מענה למקרים שאינם בתחומי אחריותם של יתר הגופים. היחידה המוצעת תעסוק "בהיבטים של ניהול תקין, אחידות ביישום הנהלים והמדיניות, שקיפות תהליכי העבודה, אתיקה מקצועית ויעילות, וכל זאת מבלי להתערב בעצמאות שיקול הדעת של מערך הפרקליטות והתביעה בניהול ההליכים המשפטיים".
בראש היחידה, מציע וינשטיין, יעמוד שופט בדימוס המכיר את עבודת הפרקליטות. בהצעה המקורית נאמר, כי גם פרקליט בכיר בדימוס יוכל לעמוד בראש היחידה - הצעה ממנה נסוג וינשטיין. שינוי נוסף הוא מתן אפשרות ליחידה לבדוק גם פעולות של היועץ המשפטי לממשלה (אך לא את החלטותיו) - אפשרות שלא ניתנה בהצעה המקורית.
בשנה הראשונה לפעילותה תעסוק היחידה בפיקוח רק על הפרקליטות, ולאחר מכן תיבחן האפשרות להכפיף לה גם את התביעה המשטרתית. היחידה תקבע בעצמה את תוכנית עבודתה, ולצד זאת יוכלו היועץ המשפטי ופרקליט המדינה לבקש ממנה לבדוק נושאים נוספים. ייעודה העיקרי יהיה "ביקורת של תופעות מערכתיות" ורק לאחר שנה יבחן היועץ המשפטי האם יש מקום לאפשר לה לבחון תלונות של הציבור. ראש היחידה יציע כיצד לתקן ליקויים שהתגלו, ובמקרים מתאימים - גם לנקוט הליכים נגד פרקליט או תובע במסגרת הליכי המשמעת של לשכת עורכי הדין ונציבות שירות המדינה.
