רפורמת ביטוח הסיעוד הציבורי, שגובשה במשרד הבריאות, ביוזמת סגן שר הבריאות ח"כ
יעקב ליצמן, זוכה לתמיכה רחבה מצד אזרחי ישראל. כך עולה מסקר, שנערך בימים האחרונים במרכז הלאומי לבקרת מחלות. הסקר כלל מעל 600 משתתפים בוגרים, מכלל האוכלוסיה בישראל.
ממצאי הסקר קובעים כי רוב אזרחי ישראל תומכים ברפורמת ביטוח הסיעוד הציבורי, הכוללת הובלת מהלך אסטרטגי בתחום שירותים לקשישים סיעודיים בישראל, שעיקרו הכללת תחום הסיעוד בסל הבריאות, איחוד הרשויות המטפלות בקשיש הסיעודי והרחבת ביטוח הסיעוד הציבורי.
מהסקר עולה כי רוב המשיבים (90.7%) תומכים בשינויים בנהלי הטיפול והמימון של שירותי האשפוז הסיעודי, כך שהאשפוז הסיעודי יהיה באחריות קופות החולים, בדומה לטיפול באשפוז הרגיל, ושהטיפול בכל זכויותיו של החולה הסיעודי יהיה באחריות גוף אחד שיוקם לצורך זה (90.0%). כמו-כן, רוב המשיבים (85.5%) מעוניינים בכך שהילדים לא יחויבו בהשתתפות בגין שירותי הסיעוד של הוריהם. 78.7% מהמשיבים מסכימים להעלות את מס בריאות לגובה של כחצי אחוז, כדי שניתן יהיה לכלול את השירות לחולים סיעודיים בסל הבריאות. לא נמצא קשר בין גיל ובין ההכנסה החודשית של המשיב לבין עמדותיו.
רפורמת ביטוח הסיעוד הציבורי שגובשה באגף לכלכלה וביטוח במשרד הבריאות בשנת 2011, נועדה להרחיב את הזכאות לטיפול סיעודי רפואי לקשישים בכל שכבות האוכלוסיה, לצמצם את הביורוקרטיה הקיימת בטיפול בקשיש (שכיום מטופל על-ידי שישה משרדים ממשלתיים וגופים נוספים) ולשפר את איכות הטיפול הרפואי-סיעודי, תוך יצירת רצף טיפולי במסגרת אחת.
באמצעות יצירת הרצף הטיפולי והסיוע למטפלים העיקריים, תביא הרפורמה להגברת היעילות במערכת הטיפול בנזקקי סיעוד, ולשיפור מהותי במצב בריאותם ותפקודם של הקשישים.
תמונה מדאיגה ביותר
ח"כ ליצמן הגיב לממצאי הסקר וציין כי תמיכת אזרחי ישראל ברפורמה המוצעת מובהקת וחד-משמעית. "הגיע הזמן להביא לשינוי מערכתי בהתייחסות המדינה לאוכלוסיה המתבגרת בישראל. יש לשים קץ למצב הקשה והסבוך בו נמצא מערך שירותי הסיעוד בישראל, שמקשה על אלו שנזקקים לשירותי סיעוד ובני משפחותיהם. הרפורמה בביטוח הסיעוד הציבורי עולה בקנה אחד עם צדק חברתי לאזרחי ישראל ותוביל לביטוח סיעוד ציבורי משופר לכלל האוכלוסיה".
סגן השר ליצמן אף דחה את האמירות נגד ההצעה להעלאת מס הבריאות בכחצי אחוז לצורך השלמת מימון הרפורמה, ואמר כי מדובר בהורדת מיסים ולא להפך. שכן כיום כשני שלישים מהאוכלוסיה משלמים מכיסם הפרטי מאות ואף אלפי שקלים לחודש לחברות ביטוח ציבוריות. "הרפורמה תצמצם את התלות בביטוח המסחרי ותקטין את ההוצאה של משק הבית בתחום זה".
הצורך בגיבוש רפורמה מקיפה בתחום הסיעוד, עולה גם מממצאים שהוצגו בדוח
מבקר המדינה שדן בהיבטים בתחום הטיפול בקשישים, ושהתייחס בין השאר לליקויים הקשים הקיימים בתחום השירותים הניתנים לקשישים סיעודיים. עקרונות הרפורמה עולים בקנה אחד עם ממצאים והמלצות של דוח מחקר ממכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, שנכתב על-ידי ג'ני ברודסקי וחוקרים נוספים שיצא לאור לאחרונה וכן המלצות ארגונים כגון "אשל" ואחרים.
הממצאים הקשים מעלים תמונה מדאיגה ביותר, לפיה הקשישים ששילמו כל חייהם דמי ביטוח לאומי (הכולל בתוכו גם דמי ביטוח סיעודי) ציפו שבהגיעם לגיל זקנה ולמצב בו זקוקים הם לעזרת הזולת בתפקודיהם היום-יומיים, יקבלו סיוע משמעותי מהמדינה. אך הם לא תמיד מקבלים אותו (גם כאשר הם תלויים בעזרת הזולת לחלוטין). אלה שמקבלים - זוכים בסופו של דבר לסיוע דל מהמדינה; הם מקבלים שירות ממערכת לא מאורגנת ולא יעילה שמעמיסה על הקשיש ומשפחתו את הנטל בו אמורה הייתה המדינה לשאת.
הצעת משרד הבריאות מתבססת על רפורמה תלת-שלבית המתפרשת על כחמש שנים, שעלותה הכוללת כ-1.2 מיליארד שקל.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
