פרנץ בקנבאואר אמר עליו ש"הוא פשוט גאון", לואיס ואן חאל התעקש "אצלי תומאס תמיד ישחק", יואכים לב הפך אותו לבאנקר בהרכב נבחרת גרמניה ומריו גומז אפילו הזמין אותו לבלות איתו באותה מיטה. תומאס מולר רק בן 22, אבל ברקורד יש לו כבר 30 הופעות בין-לאומיות, 5 שערים במונדיאל ושתי כניסות לרשימת המועמדים המצומצמת לתואר שחקן השנה בעולם. יש מוכשרים ממנו, יש מהירים ממנו, יש גבוהים ממנו, יש סקוררים פוריים ממנו. ועדיין, קשה למצוא כדורגלן צעיר יציב ואמין כמותו.
תומאס מולר נולד בדרום גרמניה וגדל בכפר שמנה באותה עת פחות מאלפיים תושבים. איש לא ידע שם לפני שני עשורים שהילדון הרציני יהפוך לאדם המפורסם ביותר שיצא משם. הוא החל לשחק בקבוצה מקומית ובגיל 10 אותר והחל להתאמן בבאיירן מינכן, במרחק של כ-50 קילומטרים נסיעה מביתו. תומאס הנחוש התקדם במחלקות הצעירות של המועדון ואת ההופעה הראשונה שלו בקבוצה הבכירה ערך בגיל 19, לא בדיוק זינוק מטאורי בימינו. בפברואר 2009 הוא חתם על החוזה המקצועני הראשון בחייו ובבוואריה התלבטו באותם ימים אם למכור אותו או להשאילו.
חודש לאחר החתימה כבש מולר הצעיר בהופעת הבכורה שלו בליגת האלופות ועם הגעתו של לואיס ואן חאל למועדון החלה הפריחה. דווקא אצל המאמן ההולנדי, זה שעצר והשבית לא מעט קריירות של כדורגלנים ברחבי היבשת, תומאס בן ה-19 זכה למעמד מיוחד. מי שהמליץ עליו היה עוזר המאמן הרמן גרלאנד, שאמר למנג'ר: "קח אותו, הוא מאוד מוכשר". ואן חאל נתן לו צ'אנס והשתכנע. יום לפני יום הולדתו ה-20 פתח בהרכב לראשונה וכבש צמד ב-1:5 על דורטמונד. כעבור 3 ימים הבקיע עוד צמד, הפעם מול מכבי חיפה בליגת האלופות. הוא נבחר לשחקן חודש ספטמבר ומאותו יום הפך לבאנקר בהרכב.
"אני חושב שאעכל את זה בתוך שנתיים או שלוש", אמר אז מולר בצניעות. בפברואר 2010, שנה אחרי החתימה הראשונית, הוא הוחתם על חוזה עד קיץ 2013 ובמינכן ידעו היטב שמדובר בעסקה מוצלחת. את עונתו המלאה הראשונה סיים עם 19 שערים ו-16 בישולים ב-52 משחקים בכל המסגרות – באיירן זכתה בדאבל ובזירה היבשתית נעצרה רק בהפסד בגמר ליגת האלופות. "שחקנים עובדים לפעמים בפרך לאורך שנים כדי לזכות פעם אחת באליפות, לי זה קרה בעונה הראשונה", הודה באושר. "לא ייאמן. החלום התגשם ואני רק רוצה שהוא ימשיך כמה שיותר".
והוא המשיך. עוד במהלך אותה עונה ערך את הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת כמחליף מול ארגנטינה, אחרי שהבכורה המתוכננת נדחתה עקב מותו הפתאומי של השוער רוברט אנקה. הפריצה המסחררת שלו במינכן הובילה את המאמן הלאומי יואכים לב לכלול אותו בסגל המורחב לקראת גביע העולם. במחנה האימונים נפל תומאס מאופניו ונפצע, אבל גם הספק הזה הוסר והוא טס עם המאנשאפט לדרום אפריקה. כולם זוכרים איך זה נגמר עבורו שם – עם נעל הזהב בזכות חמישה שערים ושלושה בישולים, פרס הצעיר המצטיין ואוהדים מאוכזבים על כך שחסר לנבחרת בחצי הגמר מול ספרד בגלל צבירת צהובים.
לא עלה לו השתן לראש, הוא לא דרש שכר מנופח ולא איים בעזיבה. "היה לי מזל, פשוט הייתי בכושר בדיוק ברגע הנכון", הפטיר, הוחתם על חוזה עד קיץ 2015 ויצא לעוד עונה של 19 שערים ו-19 בישולים בבאיירן. גם עזיבתו של הפטרון ואן חאל לא שברה אותו ובנבחרת הוא רק הלך והתבסס. לצד מימדים פיזיים מרשימים (1.86 מ') וכושר נהדר, יוגי לב הבין יותר מכולם שמולר מספק לו סל פתרונות לכל מצב. יש לו בעיטה טובה בשתי רגליים, משחק ראש טוב, מהירות, יכולת מסירה נהדרת, קריאת משחק משובחת וחוסן מנטלי השמור לשוערים בני 35 ומעלה. משמע, האוצר יכול לתפקד בכל אחת משלוש העמדות בשלישה הקדמית, להתמקם מאחורי החלוץ ואפילו לסייע בפעולות הגנתיות במרכז השדה. איך אפשר לוותר על דבר כזה?
ובכן, מתברר שמישהו לא השתכנע כמו כל היתר. והוא זה שקובע. מאמן באיירן מינכן יופ היינקס נטה במהלך העונה האחרונה להעדיף את אריאן רובן באגף ימין ולהציב בהרכב את טוני קרוס על חשבון מולר במטרה לזכות בשליטה טובה יותר במרכז המגרש. "למאמן בטח קשה להחליט ביניהם, אבל מולר יותר טוב באגף ימין מאשר רובן", התריס פרנק ריברי, שהסתכסך עם ההולנדי. גם הטענות שלו לא עזרו, גם לא הנתונים המדהימים של מולר בכל פעם שעלה למגרש – 13 שערים ו-24 בישולים בכל המסגרות, כאשר ב-33 מתוך 59 המשחקים נכנס כמחליף או שהוחלף בעצמו.
כך יצא שתומאס מולר, שבמקביל פתח בכל עשרת המשחקים של גרמניה במוקדמות היורו, החל להתמרמר על מיעוט דקות. הוא המשיך לעשות כל מה שדורשים ממנו, אבל התסכול התעצם. כמה מענקיות היבשת החלו לארוב לטרף. ופתאום, היינקס החליט לפתוח איתו בגמר האלופות האחרון מול צ'לסי. הוא כבש שער יתרון מבטיח בדקה ה-83 ודחף לניצחון, אבל כעבור 4 דקות החליט המאמן להחליפו בבלם. הכחולים השוו, רובן החמיץ פנדל בהארכה ועוד תואר ברח. מולר החל לאבד סבלנות.
"כולם יודעים שגדלתי בבאיירן ואני לא באמת רוצה לעזוב, אבל אני לא במצב כיום שלא אקשיב להצעות", הבהיר מולר בנחישות. "אני מסוג השחקנים שיתייחסו למצב כזה במקצוענות ואנסה לעזור לקבוצה במה שאפשר. אולם, לא אסכים בשמחה לשבת על הספסל במשחקים גדולים, אני שאפתן מכדי לנהוג ככה". הגישושים החרישיים הפכו במהרה לחרושת שמועות. ההתעניינות הגדולה ביותר נרשמה מצד אינטר, כאשר גם האנגליות ארסנל, מנצ'סטר יונייטד, ליברפול וצ'לסי נכנסו למירוץ מאחורי הקלעים. כנראה שגם שם ראו את מה שרואה בו מאמן הנבחרת – שחקן מגוון שמוכן לעבוד קשה, לא גורם לסכסוכים בחדר ההלבשה ועם בגרות מרשימה.
זו הייתה תגובתו כשנשאל על הפסד אפשרי ליוון: "זה רעיון בלתי נסבל. ברור שאם נודח נצטרך לקבל זאת, אבל אנחנו בכלל לא חושבים על זה. רכבת המחשבות שלנו נוסעת על נתיב להצלחות והפסדים לא נכנסים לתוכה. לכל אחד מהשחקנים אצלנו יש עוד שני אחוזים לתת". מולר הוא לא רק אחד שתמיד מתאמץ, אלא גם שחקן שלא מוותר עד לרגע האחרון. מתוך 13 השערים שכבש בעונה החולפת, שמונה הובקעו ברבע השעה האחרונה של המחצית או ברבע השעה האחרונה של המשחק. משמע, 61.5% מהשערים בשליש הקריטי ביותר של המשחק. הוא לא מוותר גם לעצמו, לא נעדר לרגע בגלל פציעות, לא ספג כרטיסים אדומים ויש לו ברקורד כבר 104 שערים ו-73 בישולים בקריירה המקצוענית הקצרה והמרשימה שלו. לא פלא שערכו נאמד כיום ב-35 מיליון יורו.
הבחור עבר דרך ארוכה מאז הבכורה בנבחרת מול ארגנטינה, בסיומה סרב המאמן היריב לשבת לצידו במסיבת העיתונאים. דייגו מראדונה פשוט חשב שהוא אחד מהנערים שמביאים כדורים. "זה לא מכובד", רטן, וקם מהשולחן בסערה. לפני היורו הנוכחי כבר ציין הארגנטיני את אותו תומאס מולר כאחד מהגורמים העיקריים לכך שגרמניה היא הפייבוריטית שלו לזכיה. גם הוא למד שיוגי לב לא סתם התמכר.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
