שר האנרגיה והמים
עוזי לנדאו, גילה (יום ג', 26.6.12) כי משרדו, ביחד עם רשות המים, מתכוונים להוציא לפועל פרויקט נרחב לשיקום נחלי ישראל. הדברים נחשפו במסגרת הוועידה השנתית השלישית לצמיחה ירוקה. לדבריו, כעת כשמדינת ישראל עברה למשק מים מבוסס התפלה, התוכנית יכולה לצאת אל הפועל.
לדברי לנדאו, במשרדו עובדים על תוכנית שתקדם באופן משמעותי את תהליך השיקום בתוך כשנתיים באופן מעשי. "זרועות המשרד כבר פועלות בעומק השטח והונחו להתחיל בעבודה", אמר לנדאו, וציין את המודל המוצלח של שיקום הירקון, אותו הובילה חברת "מקורות", ומגוון פרויקטים לשיקום נחלים בהיבט השבת הקולחים אליהם, אותם כבר מבצע המינהל לתשתיות ביוב ברשות המים.
"זו רק ההתחלה", המשיך, "מדינת ישראל חייבת לטבע בין מיליארד וחצי לשני מיליארד מ"ק מים, שנאלצנו לשאוב במהלך השנים השחונות שהיו. כולנו עצרנו את הנשימה למראה הכינרת המתדלדלת. כעת חשוב להפנות מבט דואג לעבר הנחלים שהתייבשו. הכינרת משולה ללבו של משק המים, הנחלים הם העורקים. אנחנו רוצים לראות אותם זורמים. ואנחנו נעשה את מה שצריך כדי שזה יקרה".
לדברי השר, במשרדו החליטו להגדיר את הנחלים ושאר צרכי המים של הטבע והנוף כ"צרכן מים" מן המניין, בדומה לחקלאות, שימוש ביתי ותעשייתי. לדבריו, התוכנית תביא להשבה לטבע, בממוצע, של כ-150 מיליון מ"ק בשנה, כך שתוך 10 שנים יושבו לנחלים כמות המים שנשאבה מהם.
"לפני כשבועיים נפגשתי עם אנשי החברה להגנת הטבע, שהציגו לי תוכנית לשיקום נחלי ישראל", אמר לנדאו. "הם סיפרו לי דבר שכבר ידעתי - נחלי ישראל נמצאים במצוקה חמורה. בכוונתי לשלב את הצעתם בתוכניתנו לשיקום הנחלים ולהחזרת חובנו לטבע. כמו גם לשמוע את הצעותיהם של ארגונים נוספים. אני קורא מכאן לכל הגופים והארגונים שנחלי ישראל חשובים להם, לשלב ידיים תחת חסותנו למפעל הגדול של שיקום הנחלים ולהציע את הערותיהם והצעותיהם".
"אנחנו נעשה את זה כי זו האחריות שלנו, המחויבות שלנו, כמשרד האנרגיה והמים ושלי, כשר האחראי על משק המים בישראל וכאדם ירוק. אנחנו מחויבים, לא רק לדאוג למי שתייה לציבור, למים להשקיית החקלאות ולשימוש התעשיה, אלא גם לכמות מספקת של מים לסביבה בה אנו חיים, לצמחייה, לטבע", סיכם לנדאו.
"תוך 4 שנים, מדינת ישראל תהיה מבוייבת כולה"
לנדאו גם הדגיש את פרויקט ביוב הפריפריה, תחום נוסף אותו מקדם המשרד בשיתוף עם המינהל לתשתיות ביוב ברשות המים. "הדגש שלנו הוא על הפריפריה, ודגש מיוחד על יישובי המגזר הערבי, שההזנחה בהם בתחום זה עבורנו, כמדינה מודרנית, צריכה להשאיר בנו תחושה קשה. אי-אפשר להגזים בחשיבות טיהור השפכים כמהלך חיוני לשמירה על מי התהום ועל נחלי הארץ שבסיס היישובים", אמר.
"המהפכה הזו, הכרוכה בהשקעות עתק, מטרתה להשוות את מצב התשתיות של הפריפריה למרכז. היא מובילה לכך שבתוך כארבע שנים, תהיה מדינת ישראל מבוייבת כולה. במסגרת התוכנית נבנים מתקני טיהור שפכים לשימוש חוזר במים למטרת השקיה ומשוקמות מערכות ביוב ישנות ונבנות תשתיות חדשות. כחלק מהתוכנית, הגענו לסיכום עם האוצר שבמהלך השנים 2011- 2012 יוגדלו היקפי התקציב וכן שיעור המענקים לכדי 80% לרשויות מקומיות בפריפריה. עד כה הוקצו מהחלטות אלו ומהסיכום התקציבי כ-480 מיליון ש"ח לרשויות המקומיות ולתאגידים מהמגזר הלא יהודי. במהלך שנת 2011 תוקצבו 81 פרויקטים בהיקף כולל של כ-355 מיליון ש"ח. זה סביבתי, זה שיווני, זה ירוק, וזה מקדם את התעשיה הירוקה", אמר לנדאו.
"התוכניות הקיימות -להשבת 50 מיליון קוב בשנה בלבד"
בתגובה להצהרתו של שר האנרגיה והמים אמר גדעון ברומברג, מנכ"ל הארגון ידידי כדור הארץ מזה"ת כי "אנו מברכים את השר לנדאו על תוכניתו באשר להשבת מים לטבע בהיקף של 1.5 מיליארד קוב מים ועל בסיס שנתי של 150 מיליון קוב לשנה ורואים זאת כצעד חיובי. עם זאת אנו מקווים כי בניגוד לעבר להצהרות אלו יינתן גיבוי בפועל בתוקף על-ידי החלטות תואמות במועצת המים שכן התוכניות הקיימות אינן מתייחסות ליותר מהשבת 50 מיליון קוב בשנה. יש רק לקוות כי כשר הממונה מתואם השר לנדאו עם הנהלת רשות המים אשר מסורתית הביעה התנגדות לכך והצהרות השר לנדאו נראה עומדות בניגוד למדיניותה כיום. אנו מאמינים כי היעד הוא אפשרי רק אם בנוסף להסתמכות על ההתפלה ינקטו במדיניות של חסכון במים וניהול ביקושים."