ראש הממשלה לשעבר,
יצחק שמיר, הלך לעולמו (יום שבת) והוא בגיל 96. שמיר טופל בשנים האחרונות בבית אבות סיעודי בהרצליה במצב קשה מאוד, ומבלי שיכול היה לזהות את בני משפחתו.
לפני כשנה נפטרה שולמית, אשתו של יצחק שמיר. בני הזוג הותירו אחריהם שני ילדים וחמישה נכדים. יאיר שמיר, בנם של יצחק ושולמית, קיבל את ההודעה על מותו בעת ביקור בארצות הברית. הלווית ראש הממשלה לשעבר צפויה להתקיים ביום שני הקרוב.
שמיר כיהן כראש הממשלה בשנת 1983 לאחר פרישתו של מנחם בגין מהחיים הפוליטיים ומראשות הממשלה. בין השנים 1986 ועד 1992 כיהן כראש ממשלה, כולל בממשלה ברוטציה עם
שמעון פרס.
בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה הוא עמד בסירובו לתקוף את עירק - בתגובה לשיגור הטילים ב-1991 לעבר ישראל מצד משטרו של הנשיא
סדאם חוסיין. על איפוקו זכה להערכה רבה. בשנת 2001 זכה בפרס ישראל על מפעל חייו.
שמיר היה ממקימי ומפקדי האצל. מארגון זה פרש בשנת 1940 לאחר מאבקים קשים והיה ממקימי ארגון הלח"י. לימים, לאחר שנרצח מפקד הלח"י
יאיר שטרן בידי הבריטים, הפך שמיר למפקד הארגון. כמפקד הלח"י הורה לאנשיו לבצע פעולות חיסול של בריטים בכירים, בהם הלורד מוין.
שמיר נמנה עם ראשי המוסד שאליו גויס בשנת 1955. הוא השתתף במבצעים רבים החסויים עד היום ושירת במשך כ-10 שנים בעולם הצללים. בפעילותו הפוליטית הוא נבחר לכנסת ב-1973. כיהן כיושב-ראש הכנסת וכשר בממשלות ישראל. נמנה עם ראשי הליכוד ולאחר מכן כראש נבחר לראשות הממשלה.
בתקופת כהונתו פעל ודאג להעלאת יהודי אתיופיה במה שנודע כמבצע שלמה. שמיר בלם תהליך מדיני עם סוריה שנועד לגישתו להשיב את הגולן לידי סוריה. הוא נאלץ להשתתף בוועידת מדריד בנושא זה אך ידע למנוע לחצים על ישראל.
גם במהלך חייו הפוליטיים דגל בזכות ארץ ישראל השלמה ונלחם למען זאת. נודע כ"איש ברזל" - עיקש וקנאי לבטחונה. נודע כדמוקרט וכאיש ישר דרך. בעיני רבים נחשב יצחק שמיר כאחרון ראשי הממשלה בישראל עד היום שפיו ולבו היו שווים.