"אמרתי להלל צ'רני שהמשמעות של אורי לופוליאנסקי לפרויקט היא גדולה ביותר, כמו של אהוד אולמרט. סוכם שבכפוף לאישור שיינתן מפעם לפעם בידי צ'רני, יינתנו לו כספים עבור יד שרה. הוא [לופוליאנסקי] אמר שהוא מבקש תרומות ליד שרה, שזה הדבר היקר ביותר בחייו ושאין לה מימון ממשלתי", העיד (יום ג', 3.7.12) ש"ד.

לדבריו, הוא מעולם לא תרם ליד שרה קודם לכן ולא היה ביניהם כל קשר אישי. לופוליאנסקי היה יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה והממונה על אגף ההנדסה בתקופת כהונתו של אולמרט. היקף התרומות ליד שרה בתקופת אישור תב"ע ג' של הולילנד היה 2.5-2 מיליון שקל, מתוך 8.9 מיליון שקל של כלל כספי השוחד - אמר ש"ד.

"אמרתי ללופוליאנסקי שאנחנו מאוד מעוניינים בכל עזרה שהוא יוכל להגיש לנו לקידום הפרויקט", הוסיף ש"ד. בפגישה השנייה או השלישית עם לופוליאנסקי, בסוף 1993 או בתחילת 1994, "אחרי שנוצרה כימיה", הוא אמר שהיזמים ישמחו לעזור ליד שרה. "בפגישה הראשונה הוא אמר שאינו מכיר במיוחד את הולילנד, אבל הפרויקט לא נראה לו מתאים לירושלים מבחינת סדרי הגודל של הבנייה. ביקשתי ממנו להיפגש עם האדריכלים ואתי כדי להציג בפניו את הפרויקט. באותה פגישה הוא הביע אי אלו התלבטויות אם להסכים לתוכניות הללו, אבל כעבור עוד פגישה הוא השתכנע. מיד אחרי זה הועברו לו תרומות ליד שרה".

"תרמתי ולא התחשבנתי במסגרת השוחד"

ש"ד אמר, כי הוא זה שהעלה בפני לופוליאנסקי את האפשרות של מתן תרומות ליד שרה, ולאחר מכן התבקש לתרום לסניפי הארגון בהרצליה ובבאר שבע, להקמת בית כנסת בירושלים, לרכישת כסאות גלגלים ולרכישת ארון קודש. "בבקשות הללו הפנייה הראשונה תמיד הייתה של לופוליאנסקי, ואחר כך פנתה [מגייסת התרומות] שושנה שרעבי. היה מקרה אחד שהיא צלצלה אלי בשביל ילדה חולת סרטן ואמרה שזה דבר דחוף ביותר, ואני במקום תרמתי לה את הכסף ולא התחשבנתי על זה עם צ'רני במסגרת השוחד".

ש"ד הוסיף, כי לאחר פניותיו של לופוליאנסקי, הוא היה מעדכן את צ'רני ומסכם איתו על פני כמה תשלומים תיפרס התרומה אם הסכום היה גדול. לדבריו, לופוליאנסקי היה מבקש תרומה בטווח כספי לצורך ספציפי, וצ'רני היה מחליט מה יהיה הסכום המדויק. ש"ד היה מעדכן את לופוליאנסקי, ולאחר מכן היה מקבל פנייה טלפונית משרעבי, בה ננקבו הסכום והמטרה שכבר סיכם עם לופוליאנסקי. הצ'קים לדבריו נמסרו לשרעבי, לעיתים בידי נהגו עופר לוי. יצוין, כי שרעבי אינה עדת תביעה בתיק.

לא הייתה מהירות כזו

לופוליאנסקי ידע על מעורבותו של צ'רני בתרומות, הוסיף ש"ד, ואף נפגש עם צ'רני ועם אמו. "בנוסף לכך, הוא זכה מהם לתרומה נכבדה ביותר באופן ישיר, שלא ידעתי עליה עד שלופוליאנסקי בא בטענות שהכסף לא עובר כמו שצריך", אמר. לדבריו, לופוליאנסקי ידע בצורה פוזיטיבית שהוא מעביר את התרומות כפי שסיכם. ש"ד סיפר עוד, כי בעת שביקר עם לופוליאנסקי באתר הבנייה של בית יד שרה בירושלים, ביקש ממנו האחרון לתרום להקמת בית כנסת במקום. עוד אמר, כי השתתף בחתונות ילדיו של לופוליאנסקי ונתן לכל אחד מהם צ'ק בסך 5,000 שקל.

לדברי ש"ד, לופוליאנסקי הביא לאישור תב"ע ג' של פרויקט הולילנד בוועדה זו בתוך חודשיים-שלושה. "עוד לא היה דבר כזה, של תב"ע בסדר גודל כזה, שיקח כל כך מעט זמן בוועדה המקומית", אמר ש"ד. "דבר נוסף היה בביטול ישיבת התנגדויות והעברתן לוועדה המחוזית".

ש"ד הוסיף, כי כאשר הוגשה תב"ע ד' לאישור בשנת 2000, הייתה ללופוליאנסקי מעורבות רבה. "הוא זירז את ההפקדה להתנגדויות, הוא זירז את הדיון בהתנגדויות ודחייתן, וכמובן את האישור הסופי של התב"ע". לדבריו, מהנדס העיר אורי שטרית נכנס לתפקידו רק בסוף שנת 2000 ולא היה מעורב בתב"ע ד'. "מי שטיפל בתוכנית הזו בצורה כמעט אבסולוטית היו האדונים [אהוד] אולמרט ולופוליאנסקי", הוסיף ש"ד.

לדבריו, הוא שוחח עם אולמרט ולופוליאנסקי מיד לאחר הגשת תב"ע ד' וביקש לקדם אותה. הוא הזכיר, כי לופוליאנסקי היה ממונה על אגף ההנדסה, וכי מהנדס העיר דאז, אורי בן-אשר, לא תמך בתוכנית. "לכן פחות או יותר כופפו לו את היד כדי שיתמוך בה", העיד. עוד אמר, כי לופוליאנסקי סייע גם בהעברת תב"ע ה' ותב"ע ו' כאשר שימש כראש העירייה.

השופט דוד רוזן קבע, כי עדותו של ש"ד לא תימשך בשום יום מעבר לשעה 14:00, וביקש מהתביעה לזמן להמשך ימי הדיונים (עד השעה 20:00) עדים אחרים. הסניגורים עוה"ד יעל גרוסמן, דוד ליבאי, גיורא אדרת ועופר ברטל התנגדו למתכונת זו, באומרם שכמעט כל העדים קשורים לעדותו של ש"ד, ולכן אין אפשרות לחקור אותם לפני סיום עדותו של ש"ד. התובעת, עו"ד ליאת בן-ארי שווקי, תמכה בעמדת הסניגורים. לפיכך קבע רוזן, כי התביעה תעשה מאמץ לאתר עדים אחרים.