יולדת תבעה את הרופאים שהצילו את חייה

אישה שחייה ניצלו בזכות כריתת חרום של רחמה, הגישה תביעה בסך 800,000 שקל נגד משרד הבריאות. שופט בית משפט השלום בחדרה, חננאל שרעבי, דחה (17.7.12) את התביעה לאחר שקבע, כי הרופאים פעלו בצורה מקצועית ותקינה.

התובעת הגיעה לבית החולים הלל יפה בחדרה כאשר היא מדממת בשבוע ה-31 להריונה הרביעי, והרופאים החליטו על ביצוע ניתוח קיסרי דחוף. מיד לאחר סיום הניתוח החלה האישה לדמם בצורה שסיכנה את חייה, והרופאים ביצעו ניתוח נוסף וכרתו את הרחם. האישה ובעלה טענו, כי האבחון שהוליך לניתוח השני היה שגוי וכי לא ניתנה הסכמתם לביצועו.

שרעבי מנתח באריכות את חוות הדעת הרפואיות ומקבל את זו של פרופ' ראובן פייזר, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט, ולפיה "מצבה של היולדת חייב נקיטת פעולה מיידית של כריתת הרחם, שבוצע בצורה מהירה ובסטנדרט רפואי מקובל". בעדותו הוסיף פייזר: "הרופאים נהגו בה בצורה הנכונה כאשר הם כרתו את רחמה של התובעת בכדי להציל את חייה. לא הייתה ברירה".

בנוגע לקבלת ההסכמה אימץ שרעבי את גירסתו של ד"ר חיים דוד, מהרופאים שטיפלו באישה. דוד העיד, כי בדקות הספורות שחלפו בין קבלת האישה לבין הכנסתה לניתוח הקיסרי, הסביר לה באופן כללי שהניתוח עלול להיות כרוך בפגיעה ברחם, אם כי לא צפה את האפשרות הנדירה שיהיה צורך לכורתו. בנקודה זו קיבל שרעבי שוב את חוות דעתו של פייזר, לפיה לא היה צורך להחתים מראש את התובעת על הסכמה לכריתת רחם, משום שלא הייתה אז כל אינדיקציה לכך שסיבוך נדיר זה עלול להתרחש.

עוד קבע שרעבי, כי לפני כריתת הרחם יצא דוד מחדר הניתוח, הסביר לבעלה של היולדת את מצבה וקיבל את הסכמתו לכריתת הרחם - וזאת בניגוד לטענתו של הבעל. שרעבי הסתמך בין היתר על סיכום הניתוח שכתב דוד שעה לאחר סיומו, ובו ציין במפורש שקיבל את הסכמת הבעל. עוד מעיר שרעבי, כי הבעל העיד שהיה מעדיף את הצלת חיי אשתו על פני הצלת הרחם, אילו היה נשאל על כך.

שרעבי מסכם: "התוצאה לתובעת, עם כריתת רחמה, היא תוצאה קשה, במיוחד לנוכח גילה הצעיר. יחד עם זאת, הניתוח הקיסרי הדחוף שבוצע בה ביום האירוע היה הכרחי וחיוני לשם הצלת חייה והצלת העובר, וכריתת הרחם, כפעולה נילוות עקב סיבוך של שליה נעוצה, גם הייתה פעולה חיונית והכרחית להצלת חייה של התובעת. ואכן, הפעולות הרפואיות הנדונות הצילו את חיי התובעת והעובר, ולא נותר אלא לאחל כי תגדל עם בעלה בנחת את ארבעת ילדיהם, שהרביעי בהם נולד בריא ושלם בלידה נשוא כתב התביעה". בשל נסיבות המקרה, נמנע שרעבי מלחייב את התובעים בתשלום הוצאות.