עיתון ה"אקונומיסט" הבריטי פרסם (יום ד', 1.8.12) מדד עולמי חדש הבוחן את אבטחת המזון בקרב מדינות העולם, ואת זמינותו של מזון מהפן הצרכני - האם ניתן לרכוש את המזון מבחינה כלכלית (בר-השגה), זמינות המזון ואיכות ובטיחות של מזון.
על-פי המדד, שמתפרסם לראשונה, דורגה ישראל במקום ה-22 מתוך 105 מדינות, אחרי ארה"ב ומדינות מערב אירופה, ולפני מדינות מזרח אירופה.
המטרה הכללית של המחקר היא להעריך באילו מדינות יש חוסר ביטחון תזונתי, המתבטא בזמינות, ברות השגה, איכות ובטיחות. מדד עולמי זה, הנעשה לראשונה, הינו על-רקע משבר הרעב העולמי הצפוי בשנת 2050 (על-פי הגדרת האו"ם) לאור הגידול ההולך ומתמשך באוכלוסיית העולם, לצד הידלדלות משאבי המזון.
כחלק מההיערכות ישראל למשבר, מינתה לאחרונה שרת החקלאות,
אורית נוקד, צוות להיערכות מדינת ישראל למשבר המזון העולמי, המורכב, בין השאר, מראש מינהל המחקר החקלאי (וולקני) במשרד החקלאות, המדען הראשי של המשרד, המדענים הראשיים של משרדי הבריאות והגנת הסביבה וחוקרים מהפקולטה לחקלאות. הצוות התבקש לערוך בדיקה של כלל התהליכים העולמיים והמקומיים העשויים להשפיע על מדינת ישראל ועל הפעולות שראוי לנקוט לאור השינויים הצפויים בביקוש העולמי למזון בשנת 2050. הצוות אמור להגיש את המלצותיו עד לסוף השנה.
"עלייה חדה צפויה בעלויות ייצור המזון"
"העלייה במחירי האנרגיה ושינויים גלובליים נוספים יובילו לעלייה חדה בעלויות הייצור של המזון", אמרה נוקד. "על-אף מיקומנו הגבוה ברשימה, הדבר עדיין מחייב את ישראל להיערך לטווח הארוך, הן כיצרנית מזון לאזרחיה, והן כיבואנית של חלק ניכר מהגרעינים הנצרכים בחקלאות".
מדינה בה יש אבטחת מזון מוגדרת כמדינה בה הביטחון התזונתי מאפשר לכל האזרחים, בכל רגע נתון, גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק ומזין, שעונה על הצרכים התזונתיים שלהם לחיים בריאים ופעילים. המדד בחן 105 מדינות מתפתחות ומפותחות בשלושה פרמטרים: זמינות מזון, איכות ובטיחות במזון ומזון בר-השגה.
מדד אבטחת המזון מורכב, כאמור, משלושה פרמטרים: זמינות מזון, מזון בר-השגה ובטיחות ואיכות מזון. הפרמטר מזון בר-השגה מודד את היכולת של הצרכנים לקנות מזון, פגיעותם לשינויי מחיר ומדיניות הממשלה לתמוך בצרכנים מעוטי יכולת כאשר מתרחשים שינויי מחיר קיצוניים. הפרמטר זמינות מזון מודד את האספקה של קלוריות לנפש ביום, תלות המדינה בסיוע במזון, את הסיכון של שיבוש באספקה, מאמצי המחקר להרחיב את התפוקה החקלאית וההוצאה הציבורית על מחקר ופיתוח חקלאי (לקידום חדשנות חקלאית טכנולוגית להגברת יעילות השוק והגישה למזון). פרמטר בטיחות ואיכות במזון מודד את מגוון ואיכות התזונתי של דיאטות הממוצע, כמו גם את הבטיחות של המזון.
