"על הממשלה לנקוט במדיניות צמיחה אקטיבית, על-פי סדרי עדיפויות וקדימויות לסעיפי תקציב מחוללי צמיחה ותעסוקה יצור, יצוא והשקעות, שרובם ככולם באחריות משרדי המורחב" - כך אמר (יום ד', 24.9.03) מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת והתקשורת, אהוד אולמרט, לקראת כנס הוועידה השנתית של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל).
בנושא חוק המו"פ מציין השר אולמרט, כי "הוכח באינסוף מחקרים בארץ ובעולם כי למו"פ תשואה גנרית עודפת למשק, וקשר מובהק חד משמעי בין מו"פ להשקעות פיסיות וליצוא.
"אני סבור כי לאור הדלדול במקורות חיצוניים פרטיים מחד, לעומת הביקוש הרב של פרויקטים ספציפיים טובים, בעלי היתכנות טכנולוגית ושיווקית גבוהה מאידך, שתקציבי המדען הראשי אינו מסוגל לתת להם מענה, היה מקום להגדיל את תקציב המדען ב-452 מיליון ש"ח". מציין השר אולמרט.
בנושא החוק לעידוד השקעות הון ציין השר אולמרט: "אני סבור כי דווקא במצב כלכלי קשה, כדי ליצור אקלים השקעות יציב קבוע ושקוף - אין לאיים חדשות לבקרים בשינויים שליליים בחוק לעידוד השקעות הון.
"להיפך, מצב המשק מחייב נקיטת מדיניות של האצת השקעות, כגון מענק מוגדל לשנתיים הקרובות, או יצירת מסלול מיוחד להקמת מפעלים חדשים מוטי יצוא מובהקים.
"אין זו השעה המתאימה לקצץ בתקציבי המזומן וההרשאה להתחייב של מרכז ההשקעות, או להעלות את רף הדרישות ולהקשיח קריטריונים המזכים מפעלי יצוא בסטטוס של "מפעל מאושר". ההיפך, יש מקום ליצור מסלול מקביל של מפעלים עתירי תעסוקה", אומר השר אולמרט.
עוד מוסיף שר התמ"ת, כי "למרות ניסיונות חוזרים ונשנים "להוציא מחוץ לחוק" את החוק לעידוד השקעות הון, "אי אפשר להתעלם מהעובדה כי החוק הוא תשובה הולמת לשלושה חסרונות של המשק הישראלי המתבטאים: ברמת סיכון גבוהה בגין גיאופוליטיקה, שוק מקומי מצומצם ושווקי יצוא מרוחקים. בתשואה נטו נמוכה בגין הסיכונים הנ"ל ונטל המס הגבוה".
בנוסף, אין להתעלם מהעובדה כי החוק הוא הכלי העיקרי, לפעמים הבלעדי להקמת מפעלים ושמירת תעסוקה תעשייתית באזורי פיתוח, המהווה כיום כשליש מהתעסוקה הכללית בהם - למעשה משמשת כקטליזטור ליצירת מקומות עבודה נוספים בשירותים ובמסחר.
החוק הוא הכלי העיקרי לפיזור אוכלוסין בישראל - מאז 1959 הגידול באוכלוסיית אזורי הפיתוח נע בין פי 7-4, לעומת פחות מפי 3 ברצף בין חדרה לגדרה".
בנושא עידוד היצוא מציין השר אולמרט, כי "היצוא מהווה כ-37% מהתמ"ג והוא בין הרכיבים הבודדים אשר גדלו ב-2003 ויגדל ב-2004 - קצב גידולו ושיעורו תלוי לא מעט במדיניות תומכת יצוא שהממשלה תנקוט או לא. בהנחה כמובן שמדיניות בנק ישראל תשמור על שער חליפין סביר המעודד יצוא".
עוד מוסיף אולמרט: "אני סבור כי חיסולה של הקרן לעידוד השווק בחו"ל (100 מליון ש"ח) היא שגיאה, שתמנע כניסתם של מאות חברות חדשות וקטנות למעגל העוסקים ביצוא ע"י תכניות לווי שווקי וחונכות צמודה. אני סמוך ובטוח כי ניתן להגדיל את היצוא במאות מליוני דולר לשנה, על-ידי שיפור מהותי בכללי המשחק בין הבסס"ח ליצואנים שמשמעותם הגדלת היקף ושיפור בתנאי הערבויות למימון אשראי ליצוא.
אני משוכנע, כי אם נשכיל להשתמש בכלי ערבויות המדינה לעידוד יצואנים בינוניים (20-5 מליון דולר בשנה), להקמת שלוחות בחו"ל ו/או השתלטות על מפעלים/ רשתות שיווק והפצה בחו"ל, נחולל מהפך אמיתי בהיקף היצוא. כיום התהליך הנ"ל מתבצע בדרך כלל על-ידי מפעלים גדולים ובהיקף שנתי של 20-15 הקמות/ השתלטויות - ניתן ב"כסף קטן" לשלש את מימדי התהליך המבורך הנ"ל, על-ידי צירופם של יצואנים בינוניים "לחגיגה".
אולמרט מוסיף ואומר, כי במקביל אסור לפגוע במספר הנספחים המסחריים בחו"ל - מנסיוני לא רק כשר התמ"ת - האיש החשוב בשגרירות הוא הנספח המסחרי, שכל אחד מהם תורם באופן ישיר להגדלת היצוא במליוני דולר לשנה, ובאופן עקיף פי כמה וכמה. שלא לדבר על אחריותו לחשוף / לעודד/ להביא משלחות של משקיעים מחו"ל, כולל "שידוכים" הנושאים אופי של שת"פ תעשייתי, הדורשים מומחיות וניסיון רב.
עלותו הממוצעת של נספח בחו"ל כולל תקציבי פעילותו - אינה עולה על 200 אלף דולר בשנה. גידול של 1% ביצוא התעשייתי, משמעו 200 מיליון דולר, ותוספת של כ-3,000 עובדים במשק - אמר שר התמ"ת.
בנושא עידוד עסקים קטנים מציין השר אולמרט כי "אין חולק על כך, שבעולם ובישראל עסקים קטנים ובינוניים מהווים את חוט השדרה התעסוקתי במשק. לכן במצבי מיתון ושפל מן הראוי לשמרם ולעודדם, כיון שהם יהיו הראשונים להגיב תעסוקתית - היה והמשק יחזור למסלול של צמיחה.
"הקמנו את הקרן החדשה להון חוזר בהיקף של 250 מיליון ש"ח בתנאים סבירים והגונים. אני סבור, שהיה והביקוש יעלה על ההיצע - יש להכפילה מיידית. במקביל לאור ההצלחה המוכחת של פרוייקטי החונכות, ניצוץ, ניהול איכותי ועיצוב תעשייתי, הצורכים תקציבים צנועים ביותר - מן הראוי היה להכפיל את תקציבה, כדי לחולל נפלאות בשדרת העסקים הקטנים" אומר השר אולמרט.
לדבריו, זוהי הפעם הראשונה שהממשלה החלה לטפל ברצינות במינהל הציבורי, הממשלתי והמקומי המנופח, הדבר מעיד על נחישות וכושר הנהגה. אין להקל ראש בעובדה כי בפעם הראשונה ירד השכר נומינלית וריאלית בסקטור הציבורי, אמנם באופן זמני לשנתיים, אבל בכ"ז שנוי לטובה. לראשונה הסקטור הממשלתי אינו קולט עובדים חדשים, אלא מתחיל בתהליך התייעלות של פליטת עובדים, עדיין לא בשעורים גבוהים אבל הכוון רצוי ונכון. כך גם בשלטון המקומי - איחוד רשויות לא בהיקף אופטימלי, אבל התחלת תהליך שיהיה קשה לעוצרו.
גם בהפרטת חברות ממשלתיות חלה תזוזה חיובית בשנה האחרונה שתלך ותגבר ב-2004 - מכירת 6% ממניות בנק לאומי, מכירת האופציות של "אל על", הם התחלה טובה. בשנה הבאה צפויים להימכר מניות בנק לאומי, בנק דיסקונט, "בזק" "מקורות" וכן פיצול בז"ן לשניים ושלושת הנמלים מרשות הנמלים.
השר אולמרט מציין כי הממשלה הנוכחית הוכיחה מנהיגות עקשנות והתמדה בנושא מעבר מתשלומי העברה לעידוד העבודה במשק, קרי תהליך של מעבר הדרגתי של מקבלי דמי אבטלה והבטחת הכנסה לשכר מעבודה. "אני גאה בחלקי ובתרומת משרדי המורחב, לבניית תכנית אנושית והגונה לאמהות החד הוריות, אשר מעודדת אותן לצאת לעבודה ולקבל שכר הגבוה מסך הקיצוץ בקיצבתן, כולל עידוד המעסיקים להעסיקן.
בשנה הבאה מתכוון משרדי לפתוח 4 מרכזי השמה לתעסוקת מקבלי הבטחת הכנסה (תוכנית ויסקונסין), התואם את השקפתנו של מעבר הדרגתי לעבודה ויצירה".
