העליון: קשיים אינם משחררים מנטל ההוכחה

"לא ניתן 'לשחרר' בעל דין מחובתו הבסיסית להראות שנגרם לו נזק בשיעור שהוא טוען לו, ובצורה שהוא גורס שנגרמה לו, גם אם הוא סובל מקושי זה או אחר. הדברים נאמרים ביתר שאת (ולמעשה הם בגדר פשיטא) כאשר אותו אדם מיוצג על-ידי עורך דין, שמודע לקושי שממנו סובל הלקוח שלו, ולנפקויות המחלה שממנה הוא סובל". כך אומר (יום א', 26.8.12) שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, בהסכמת המשנה לנשיא בדימוס, אליעזר ריבלין, והשופט ניל הנדל.

הדברים נאמרו בהחלטת בית המשפט העליון לקבל חלקית את ערעורה של חברת הביטוח סהר על התשלומים בהם חויבה לטובתו של אדם שנפצע בתאונת דרכים, ולדחות את ערעורו של הנפגע על הסכומים שנפסקו לזכותו. האיש נפצע בתאונת דרכים בשנת 1990, וכעבור חודש נקבע שהוא סובל מ-OCD (Obsessive Compulsive Disorder), מחלה המתבטאת בדחף כפייתי לתעד את סביבתו ואת כל מה שקורה לו.

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע שהמחלה נגרמה בשל התאונה, וכי הסוכרת שהתפרצה אצל הנפגע בשנת 1999 קשורה גם היא לתאונה, שכן בשל ה-OCD אין אפשרות להעניק לו טיפול מלא. סהר חויבה לפצות את האיש ב-944,000 שקל בניכוי סכומים מסוימים. בערעורו טען הנפגע, כי היה מקום לקבוע לו נכות של 100% בגין המחלה. עוד טען, כלשונו של מלצר, "שהיה צורך בנסיבות המקרה להתחשב בעובדה שהוא מתקשה לתפקד כאדם מן השורה, וכפועל יוצא מכך נדרש להגמיש ביחס אליו את הדרישה להביא ראיות ולנהוג בו כבעל דין רגיל".

ביחס לטענה אחרונה זו אומר מלצר: "לא אוכל לקבל גם את טענתו של המערער בדבר הצורך להתחשב במצבו המיוחד, בהקשר של 'הגמשת' נטל הבאת הראיות שמוטל עליו. גם בדיני הנזיקין, חל, כידוע, הכלל הרחב של 'המוציא מחברו עליו הראיה'. בכל הכבוד למחלתו הקשה של המערער, שאינני מזלזל בחומרתה - לא ניתן 'לשחרר' בעל דין מחובתו הבסיסית להראות שנגרם לו נזק בשיעור שהוא טוען לו, ובצורה שהוא גורס שנגרמה לו, גם אם הוא סובל מקושי זה או אחר". מלצר מציין, כי הנפגע "הצליח להמציא מסמכים רבים ביותר לבית המשפט המחוזי הנכבד, וזאת למרות הקושי שמטריד אותו בנושא זה - ועובדה זו מטילה ספק בנוגע לטענותיו של המערער בהקשר האמור".

בקבלו חלקית את ערעורה של סהר קבע מלצר, כי הקשר בין הסוכרת לבין ה-OCD מרוחק מכדי שניתן יהיה לחייב את החברה בתשלום בגין הסוכרת. הוא אומר: "כאשר אדם נפצע כתוצאה מתאונת דרכים, ולאחר מכן נגרם לו נזק שני, נפרד, בעקבות 'אירוע מובחן' (כגון התפרצות מחלת הסוכרת בענייננו) - לא ניתן לייחס את הזנק השני לתאונת הדרכים, אלא אם הנזק השני היה בבחינת 'סיכון צפוי' מאותה התאונה. לשם בחינת נושא זה נוצרו בפסיקה שלושה מבחני עזר: הריחוק בזמן ובמקום של האירוע השני; ההסתברות מראש של האירוע השני; והישירות והתלות שבין האירוע הראשון לבין האירוע השני". במקרה הנדון, קובע מלצר, מוכיחים מבחני העזר שאין קשר בין התאונה לבין הסוכרת, ולכן יש להפחית ב-25% את סכום הפיצוי בו חויבה סהר. המערער יוצג בידי עו"ד דוד מימון, וסהר - בידי עו"ד דורון חנן.