בית המשפט העליון דחה (יום ד', 19.9.12) את עתירתה של
שחר גרינשפן נגד הסדר הטיעון המֵקֵל שנחתם בין המדינה לבין
מרק פטריק, הנהג שדרס אותה והותיר אותה נכה לצמיתות. פטריק נדון לקנס של 1,000 שקל, שלילת רישיון לשש שנים ו-600 שעות שירות לתועלת הציבור. גרינשפן ומשפחתה ביקשו לבטל את ההסכם ולהורות על קיומו של משפט חדש.
הנשיא
אשר גרוניס אומר, כי כל הצדדים המעורבים הודו בדיעבד שההסכם היה שגוי ביותר. יחד עם זאת, הוא אומר, אין בעצם הטיפול השגוי בפרשה, כמו גם בעונש הקל שנגזר על פטריק, כדי להצדיק את קבלת העתירה ואת התערבותו של בג"ץ - שאינו ערכאת ערעור - בפסק דין חלוט ובגזר דין שחלקו (השל"צ והקנס) כבר בוצע.
לדברי גרוניס, הקריאה לפתוח מחדש את ההליך הפלילי לאחר שהסתיים ופסק הדין הפך חלוט, פוגעת באחד העקרונות היסודיים של משפטנו, הוא עיקרון סופיות הדיון. בית המשפט עמד בהרחבה על האינטרסים הציבוריים שביסוד עיקרון סופיות הדיון, ובהם תחימה של ההליך המשפטי; הבהרת המצב המשפטי; ביטחון ויציבות במשפט; מניעת הטרדה של בעל דין באותה סוגיה, מניעת כפל התדיינויות, והבטחת פעולה תקינה של המערכת השיפוטית.
לדברי גרוניס, בהליך הפלילי במיוחד יש לעיקרון סופיות הדיון משמעות מיוחדת. הוא נושק לעיקרון דומה במשפט הפלילי, עיקרון הסיכון הכפול, המגביל את כוחה של המדינה לשוב ולנסות להרשיע אדם בעבירה מסוימת על-רקע תשתית עובדתית אחת. בית המשפט ציין עוד, כי עיקרון סופיות הדיון אינו נועד להגן אך על הנאשם או על הנתבע, אלא נובע גם מכך שלפסק דין חלוט יש משמעות חינוכית והרתעתית. לפיכך, אילו ניתן היה לפתוח מחדש פסקי דין חלוטים כדבר שבשגרה, היו הם מאבדים את השפעתם המרתיעה.
גרוניס אומר: "ליבנו עם הנערה הצעירה שחייה וחיי בני משפחתה השתנו באחת. יחד עם זאת, קבלת העתירה תוביל לפגיעה קשה בעקרונות יסוד לפיהם פועלת המערכת המשפטית בישראל. בית משפט זה, בשבתו כבג"ץ, אינו ערכאת-על המוסמכת לבחון החלטות של בתי משפט אחרים - שלא בדרך הערעור הרגילה - ולבטלם, ללא נימוק משמעותי ויוצא דופן. נוכח הפגיעה בזכויות הנאשם וביציבות המשפטית, סעד של ביטול הליך פלילי מעיקרו הוא סעד קיצוני ביותר שיש לעשות בו שימוש, אם בכלל, במקרים נדירים במיוחד.
"אלה אינן מילים ריקות. נאשמים, קורבנות עבירה, תובעים, סניגורים, המשטרה, ויתר הגורמים המעורבים בהליך הפלילי, אינם צריכים לחשוש שמא ההליך הפלילי בו היו מעורבים יבוטל על-ידי ערכאה שאינה בית המשפט שלערעור. בוודאי שאין לכך מקום לאחר שההליך הסתיים, ולא ניתן לתקוף את פסק הדין בדרך הרגילה, היינו באמצעות הגשת ערעור. יציבות המערכת המשפטית מקרינה על ההליך כולו, ויש לה גם אפקט מרתיע ומחנך. אין זה אומר שלא ניתן לסטות לעולם מן העיקרון במקרים מתאימים, כאמור. אלה הם מקרים בהם, למשל, מתברר כי אדם חף מפשע הורשע, או נתגלו ראיות חדשות. אין זה המקרה שלפנינו."
השופטת
אסתר חיות אומרת, כי המקרה הנדון הוא דוגמה לאחד מאותם מקרים קשים "בהם נוטה ליבנו אחר טיעוני בעל דין אך את הסעד שהוא מבקש קצרה יד המשפט מלתת... קוצר ידו של המשפט המתגלה במקרים כגון אלה, יש בו לעיתים כדי למלא את השופט היושב בדין תחושת תסכול. אך עלינו לזכור כי קוצר ידו של המשפט הוא גם קוצר ידו של השופט וכי פריצת גדרי החוק והכללים המשפטיים שעליהם אנו אמונים יש לה מחיר".
לדברי חיות, הסדר הטיעון שנחתם עם פטריק היה פסול, נגד את תקנת הציבור ולא התיישב עם האינטרסים של טובת הציבור אותם אמור הסדר הטיעון לשרת. יחד עם זאת, לא ניתן לבטל את תוצאותיו בשלב כה מאוחר ולאחר שפסק הדין הפך חלוט. השופטת חיות קראה לגורמי התביעה ולבתי המשפט להקפיד ביישום ההנחיות והנהלים הנוגעים לעריכת הסדרי טיעון כדי למנוע הישנות מקרה שכזה.
במהלך הדיון הביע פטריק נכונות לכך שרישיון הנהיגה שלו יישלל לצמיתות. בית המשפט העליון קבע, כי על-מנת שנכונות זו תעוגן כדין, על התביעה ובא-כוח הנהג להגיש לבית המשפט לתעבורה בפתח-תקווה בקשה מוסכמת לתיקון פסק הדין.