העליון: פסילה מופחתת על שכרות - במשורה

"כל עוד לא שינה המחוקק עמדתו, הפחתה בעונש הפסילה תהיה במשורה שבמשורה, שכן בתי המשפט מצווים, על-ידי המחוקק - הוא ולא אחר - לתת ידם למאבק בשכרות בכבישים, כך שיידע השיכור (ויידעו סובביו) כי עליו להימנע מנהיגה, ואם לא יימנע, ימנענו בית המשפט". כך אומר (יום א', 9.9.12) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין.

רובינשטיין מזכיר, כי המחוקק קבע פסילת מינימום של שנתיים בגין נהיגה בשכרות, אם כי התיר לחרוג ממנה בנסיבות מיוחדות. והוא מבאר: "נסיבות מיוחדות אין משמען חיים נורמטיביים גרידא, דבר שמצופה מכל אדם, אלא מעבר לכך. כמובן ככל שהמדובר בעבריין שכרות או תעבורה בכלל השב על עבירותיו, ניתן אף, במקרים המתאימים, להוסיף על פסילת המינימום, שהמחוקק ראה כרף ה'רגיל' לענישה; אך מכל מקום בכל האהדה לאדם ללא עבר פלילי ולחייל, האהדה הגדולה יותר היא לציבור באי הכביש, נהגים והולכי רגל, שלא ייפגעו חלילה מנהיגתו של מי שאדי האלכוהול בגופו, ושיקול דעתו עלול להיות פגום, ופסילת המינימום תחול.

"אוכל להעלות על הדעת נסיבות מיוחדות, שהמחוקק התיר בהן הקלה, במקרה של נהג ותיק ללא הרשעות, שרמת השכרות שנמצאה בו הייתה נמוכה וחרגה במעט מרמת האלכוהול המותרת, ובהתקיים צורך הומניטרי דוחק להסעת בן משפחה חולה. הצטברות מעין זו - בלא שאמצה, כמובן - עשויה לגבש 'נסיבות מיוחדות'".

הדברים נאמרו בהחלטתו של רובינשטיין לדחות את בקשתו של שאול לידסקי לערער על פסילת רשיונו למשך שנתיים בשל נהיגה בשכרות. שופט התעבורה אברהם טננבוים גזר על לידסקי תשעה חודשי פסילה בפועל ו-250 שעות של"צ, אך השופט המחוזי אמנון כהן החמיר את הפסילה לשנתיים וביטל את השל"צ. לידסקי טען לנסיבות מיוחדות, ובראשן שירותו הצבאי כצנחן וגילו הצעיר, אך כאמור רובינשטיין דחה גישה זו.