חירום עכשיו, אחריות עכשיו

אמרה סאטירית המיוחסת לאוסקר ויילד אומרת: "פירושה הפשוט של הדמוקרטיה הוא הלקאת העם על-ידי העם למען העם". נראה שהבוחרים, ובעיקר הנבחרים, בישראל 2026 בחרו להלקות את העם על-ידי העם, כביכול "למען העם". הבוחרים כבר אמרו את דברם, ובעיקר יצרו מציאות מורכבת ומסובכת - כזו שאינה מאפשרת הקמתה של ממשלה מתפקדת. הדברים חמורים במיוחד לנוכח הסיכוי הגבוה שבתוך ימים אחדים עתידה ישראל להימצא במלחמה קשה. ההכנות למלחמה מחייבות בראש ובראשונה הקמתה של ממשלה חדשה עוד השבוע, ללא מריחת זמן וללא התנהגות של "עסקים כרגיל".

המציאות שנוצרה אחרי בחירות 2026 מחייבת להקים ממשלת חירום לאלתר. אין מקום ואין זמן - לתשומת הלב של נשיא המדינה - למתן 21 ימים ועוד 14 ימים למועמד א', ואחר כך עוד 21 ימים ועוד 14 ימים למועמד ב', ואחר כך - ואולי תוך כדי מלחמה - להגיע למסקנה הידועה מראש: יש רק שתי דרכים לצאת מהמשבר. הדרך האחת היא הידרדרות למערכת בחירות נוספת, מיותרת ויקרה, כזאת שלא תפתור דבר. הדרך השנייה היא ששני מנהיגי הנבחרים יפנימו מציאות חירום זאת, יתעשתו ויגלו אחריות.

במציאות שבה התקשורת והרשתות החברתיות רוויות בעימותים בלתי פוסקים, שיח רעיל ותחושת מרוץ סכום אפס, נדמה לעיתים שהמרחב הדמוקרטי הפך לזירה של התנגחות הדדית ומזיקה, שבה כל מחנה מלקה את המחנה האחר תחת מעטה של אידיאולוגיה ולכאורה "למען העם". ההתגוששות הבין-גושית בכנסת היוצאת, וכנראה גם בכנסת הנכנסת, היא מזיקה והייתה לזרא.

במציאות הפוליטית הקיימת יש להקים בהקדם ממשלת חירום המשלבת את שני הגושים הפוליטיים הגדולים, בלי לשתף את המפלגות שאינן ציוניות - חרדים וערבים - ובלי לשתף את המפלגות הקיצוניות בשני הקצוות, שדווקא הן לוטשות את עיניהן לתפקיד שר הביטחון. ייתכן ששר הביטחון איזנקוט הוא רעיון עדיף על פני ראש הממשלה איזנקוט. שני האישים שרואים את עצמם ראויים ומתאימים לעמוד בראש ממשלת ישראל, מן הראוי שיתכבדו, שיתעלו לגודל השעה וימצאו את הדרך להקים לאלתר ממשלה משותפת - ממשלה שתוביל את ספינת ישראל לנוכח הסערות הצפויות בים המציאות.