הנגיד לשעבר משה זנבר הלך לעולמו

משה זנבר, ממעצבי כלכלת ישראל ומי שהיה נגיד בנק ישראל, מייסד ויו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה, הלך (יום ב', 1.10.12) לעולמו. בן 86 היה במותו.

זנבר שרד את השואה, עלה לארץ ונפצע במלחמת השחרור. "משה הקדיש את חייו הבוגרים להגנה על ניצולי השואה, הוא הקים את מרכז הארגונים של ניצולי השואה, את הקרן לרווחת ניצולי השואה וכן שורה של ארגונים ומוסדות שעסקו בהגנה על זכויות שרידי השואה ולחם להשבת הרכוש השדוד מהיהודים בעת המלחמה. הלך לעולמו אדם בעל שיעור קומה. זו אבידה גדולה לניצולי השואה ולמשפחתו", אמרה קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה שהחליפה לפני מספר חודשים את זנבר לאחר שנה בה נקרא להנהיג את המרכז לאחר פטירתו של נח פלוג המנוח. "הוא היה אדם עם יושרה, הגינות והייתה בו חמלה רבה לחבריו ששרדו את השואה", אמרה אביטל.

משה זנבר נולד בקצ'קמט שבהונגריה. הוריו, נרצחו באושוויץ בשנת 1944.

זנבר היה פעיל בארבעה תחומים עיקריים באקדמיה, בשירות הציבורי, במגזר העסקי ופעילות למען ניצולי השואה בארץ ובעולם.

במסגרת תפקידיו במשרד האוצר, לאחר מלחמת ששת הימים עסק במסגרת משרד האוצר בגיבוש מדיניותה הכלכלית המעשית של ישראל כלפי שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה. מלבד פעילותו זו, הטילה עליו הממשלה את ריכוז הצוות לתכנון חיבורו של הר הצופים עם ירושלים, בחינת היוזמה להפיכת רחבת הכותל המערבי למקום מרכזי ליהודים, פתיחת הציר לשער ציון, שיקום הרובע היהודי בעיר העתיקה ויצירת "חגורה ירוקה" סביב חומות העיר העתיקה.

הוא נמנה עם מייסדי "קבוצת רחובות", בראשות פרופסור עמוס דה שליט, שעסקה בגיבוש עקרונות למדיניות כלכלית וחברתית רצויה לישראל לטווח הארוך, תוך התחשבות בצרכים של האוכלוסיה הערבית. בסוף 1969 הופקד מטעם ראש הממשלה גולדה מאיר על גיבוש תוכנית חלופית להצעת האו"ם בנוגע ליישוב פליטים ופיצויים על רכוש.

יחד עם שמעון פרס ואחרים יזם בסוף שנות השישים את הקמת "הנאמנות לפיתוח כלכלי ולשיקום פליטים" ועמד בראשה עד 1992. בשנים הראשונות לפעילותה עסקה הנאמנות בעיקר בפעילות הומניטרית וכלכלית פרטית בכל שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה. במשך הזמן התמקדה פעילותה בלבנון ובסוגיות שנבעו מהקמת הגדר הטובה.

בסוף 1971 מונה לנגיד בנק ישראל, תפקיד שבו החזיק חמש שנים. הייתה זו אחת התקופות הקשות ביותר בכלכלת ישראל, כתוצאה משורת אירועים חיצוניים בעלי השלכות כלכליות מרחיקות לכת: מלחמת יום הכיפורים, משבר האנרגיה העולמי והצטיידותן המחודשת של מדינות ערב. על המדיניות המוניטרית הוטלו משימות כבדות במיוחד.

בתקופה זו עבר בנק ישראל תמורות רבות. חוק הבנקאות הקיים הוחלף בחדש ובין היתר הועברה לבנק אחריות הפיקוח על מטבע חוץ. פעולות ידועות נוספות בתקופה זו: הקמת הבנק הבינלאומי הראשון ופירוק בנק ארץ ישראל-בריטניה.