בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לראשונה: ה-OECD מדרג את מערכת הבריאות
|
|
|
ישראל: מערכת בריאות מוצלחת אך עם פערים
|
ארגון ה-OECD מציין כי ישראל הקימה את אחת ממערכות הבריאות המוצלחות ביותר בקרב מדינות ה-OECD במהלך 15 שנים מאז נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי
|
סיירו בבתי חולים [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
לפני כשנה החל ארגון ה- OECD בבחינה של איכות מערכת הבריאות בישראל. במסגרת הבחינה שלח הארגון בחודש נובמבר 2011 משלחת בינלאומית של מומחים בנושאי בריאות ומדיניות בריאות. המשלחת כללה גם גורמי מקצוע מחוץ לארגון ה-OECD. במהלך שהותה של המשלחת בישראל הם נפגשו באופן עצמאי הן עם ראשי מערכת הבריאות בישראל והן במרפאות ובבתי חולים ברחבי הארץ. בין היתר סיירו חברי המשלחת בבתי החולים: תל השומר, רמב"ם, הדסה, איכילוב וסורוקה, ביקרו במרפאות של קופות החולים בדימונה, שגב שלום וזרזיר, ביקרו בתחנת טיפת החלב ביישוב בדואי לא מוכר בנגב, פגשו נציגי ארגוני זכויות חולים מקרב האוכלוסיה הערבית ויוצאי אתיופיה ונציגי ארגוני מעסיקים כדוגמת הר"י וההסתדרות הרפואית. במהלך שנת 2012 השלימה המשלחת הבינלאומית את הבחינה ובימים אלו היא מסיימת את כתיבת הדוח הסופי. הדוח הסופי והמקיף יפורסם לציבור בתאריך 26.11.12. באותו יום יגיעו נציגי הארגון לישראל ויציגו את הסקירה שלהם וההמלצות בנושא אי-השוויון במסגרת הכינוס השנתי השלישי "מערכת הבריאות מתמודדת עם אי-השוויון". באותו יום, מאוחר יותר, אף תיערך מסיבת עיתונאים, בנוכחות נציגי המשלחת, בה ייחשפו כל שאר חלקי הדוח.
|
|
מי שיכול [צילום: יח"צ]
|
|
|
אחד הממצאים: שירותי הבריאות צריכים להיות נגישים יותר לאלה אשר זקוקים להם ● בנוסף, הנטל ההולך וגובר של ההוצאה הפרטית לשירותי בריאות הופך את הנגישות לקשה יותר עבור העניים ביותר
|
▪ ▪ ▪ |
להלן עיקרי הממצאים: - ארגון ה-OECD מציין כי ישראל הקימה את אחת ממערכות הבריאות המוצלחות ביותר בקרב מדינות ה-OECD במהלך 15 שנים מאז נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
- בעוד שרמות נמוכות של הוצאות בריאות בישראל עשויות לשקף שנים רצופות של שליטה הדוקה בהוצאות וביקוש נמוך יחסית לשירותי בריאות של אוכלוסיה צעירה ובריאה, ישראל יצרה נסיבות תקציביות הדוקות אשר איפשרו בניית מערכת בריאות המתאפיינת בשירותי רפואה ראשונית באיכות גבוהה.
- כמו-כן, בקרב מדינות ה-OECD, מערכת הבריאות בישראל נחשבת טובה במיוחד בזיהוי מוקדם של מחלות כרוניות וכן כטובה במיוחד בתמיכה באנשים החיים עם מצב בריאותי, אשר מונע ביקורים מיותרים בבתי חולים. לדוגמה, ישראל נזכרת בביצועיה הטובים בטיפול בסוכרת, כאשר מאמצי הממשלה למנוע ולשלוט בסוכרת, תרמו למספר נמוך יחסית של מקרי קבלה לבתי חולים עקב מקרי סוכרת לא מבוקרים, בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD. הירידה בסיבוכים ממחישה את המאמצים המתמשכים לשפר את איכות הטיפול הניתן לחולי סוכרת.
- כוח אדם מקצועי - הרפואה הראשונית בישראל הפיקה תועלת מהעלייה ההיסטורית של רופאים מברית המועצות לשעבר. יש חשיבות גדולה לוודא שרופאים ואחיות לעתיד יבחרו לעבוד בתחום הרפואה הראשונית ושיוכשרו ברמת המיומנות הנדרשת.
- איסוף מידע - מרפאות בישראל, אשר ביצועיהן מוערכים על-ידי קופות החולים, מחויבות לתת דין וחשבון באמצעות איסוף נתונים נרחב לגבי המטופלים. שיטת איסוף המידע הנ"ל מהווה נקודת חוזק לשיפור איכות המערכת. עם זאת, יש להרחיב במידה רבה יותר את המידע הנאסף כדי לנטר שיפורים נוספים באיכות השירות.
- איכות הטיפול בבתי החולים - בתי החולים בישראל חייבים להגביר מאמצים כדי לשפר את איכות הטיפול, ולהרחיב את המעקב אחר רמת השירות הניתן. כדי להשיג מטרה זו יש להפוך מידע לזמין יותר ובעל ניוד גדול יותר בין סביבות הטיפול השונות. הפיכת מידע לזמין באופן ציבורי מאפשרת מרחב נוסף לתחרות על בסיס איכות בין קופות וספקים. כמו-כן, חילופי המידע והתיאום בין הרפואה הראשונית ובתי חולים הם חלשים באופן מפתיע וצריכים להשתפר.
- פערים בבריאות - האוכלוסיה בישראל מאופיינת בתמהיל מורכב של פערים בתחום הבריאות, ולכן, נדרש לאתר פערים בתחום הבריאות באמצעות פעולה במספר רב של חזיתות. בעוד שהמאמצים שנעשו עד היום ראויים לשבח, פעילות נוספת צריכה להתמקד בהפיכת השירותים למותאמים יותר מבחינה תרבותית, בחיזוק המאמצים לגבי מניעה ובשיפור הנתונים באשר לפערים. כמו-כן, שירותי הבריאות צריכים להיות נגישים יותר לאלה אשר זקוקים להם. בנוסף, הנטל ההולך וגובר של ההוצאה הפרטית לשירותי בריאות הופך את הנגישות לקשה יותר עבור העניים ביותר.
|
|
ליצמן. משבח את המשרד [קובי קנטור-יח"צ]
|
|
|
ליצמן: "ה-OECD מציין כי מערכת הבריאות בישראל היא אחת מהמתקדמות ביותר מקרב המדינות החברות בארגון"
|
▪ ▪ ▪ |
סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, ציין בעקבות המסקנות שעלו בדוח: "ה- OECD מציין כי מערכת הבריאות בישראל היא אחת מהמתקדמות ביותר מקרב המדינות החברות בארגון ומשבח את הצעדים שנקט המשרד בשנים האחרונות לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית. "יחד עם זאת, הדוח מציין גם מקומות במערכת אשר דורשים שיפור. אין בכוונתנו להתעלם מנקודות אלו; לאחר פרסום הדוח המלא של הארגון, הנחיתי את מנכ"ל המשרד, פרופ' רוני גמזו, להגיש לי תוכנית ליישום ההמלצות שעלו בדוח". מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, ציין בעקבות מסקנות הדוח: "צוות הבדיקה של ארגון ה-OECD הינו צוות מקצועי הכולל מומחים מהמדרגה הראשונה באיכות מערכות בריאות. שמחתי לראות כי גם ה-OECD רואים בחלקים רבים של מערכת הבריאות בישראל 'אור לגויים' וממליצים למדינות השונות לאמץ דרכי פעולה של מערכת הבריאות בישראל. "ההערה של ה-OECD על מדידה, דיווח ופרסום מדדי האיכות בבתי החולים מחייבת אותי, את הנהלת המשרד וכל מערכת הבריאות לשנס מותניים ולהפעיל ולקדם את התוכנית שהכנו למדידה שכזאת בכל בתי החולים הכלליים בישראל בנחישות".
|
|
תאריך:
|
15/10/2012
|
|
|
עודכן:
|
15/10/2012
|
|
יפעת גדות
|
ישראל: מערכת בריאות מוצלחת אך עם פערים
|
|
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, איבד (יום ב', 15.10.12) את סבלנותו כלפי ש"ד במשפט הולילנד. רוזן דרש לדעת היכן רשום בתב"ע ג' של פרויקט הולילנד, כי בשני המגדלים שבפרויקט אמורות היו להיבנות יחידות נופש ולא יחידות דיור. ש"ד טוען, כי בתב"ע ד' קיבלו היזמים הטבה משמעותית בדמות הפיכת יחידות הנופש ליחידות דיור, תמורת השוחד ששילמו לבכירי עיריית ירושלים.
|
|
|
תבוטל ההוראה המורה לא לשלם קצבת הבטחת הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה ויוצא לחו"ל יותר משלוש פעמים בשנה. כך עולה מהצעת חוק שאשירה (יום ב', 15.10.12) ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.
|
|
|
זכות הקניין של יורש גוברת על זכותו של נפטר לפרטיות. כך קובעת (יום ב', 15.10.12) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן.
|
|
|
לפני שאתם בולעים את התרופה בתוספת לגימה ממשקה כלשהו, היזהרו: משקאות נפוצים, ממיצי פירות ועד לקפה, עלולים לפגוע ביעילותן של תרופות מסוימות ולהוות איום בריאותי חמור כשמשלבים אותם עם תרופות מסוימות תחת מרשם.
|
|
|
"הקפיצה ההיסטורית של פליקס באומגרטנר אתמול מקצה החלל ועד לכדור הארץ דומה לכיבוש האוורסט מבחינת מתיחת הגבולות האנושיים ומימוש הסקרנות של האדם, אך לא מעניקה פתרון עבור אסטרונאוטים שנאלצים לנטוש את החללית שלהם". כך אמר (יום ב', 15.10.12) פרופ' ניר שביב ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, המתמחה באסטרופיסיקה, בחלל ובקוסמולוגיה.
|
|
|
|