הטבות שכר ופנסיה בניגוד לחוק [צילום: יח"צ]
עובדי חברת החשמל יכולים להיות רגועים |
תגובה "פרווה" של ההנהלה לממצאי דוח המבקר: מצהירה רק שהיא פועלת ליישום ההמלצות - ונמנעת מהתייחסות כלשהי לדרישת המבקר לגבות מהעובדים מיליארדים שקיבלו שלא כדין
הנהלת חברת החשמל אינה מתכוונת לגבות בחזרה מעובדי החברה מיליארדי שקלים שקיבלו שלא כדין. כך ניתן ללמוד מתגובתה לדוח מבקר המדינה בנושא זה.
המבקר יוסי שפירא קבע, כי ההנהלה העניקה לעובדים במשך כשני עשורים הטבות שכר ופנסיה בהיקף של מיליארדי שקלים, וזאת בניגוד לחוק. עוד קבע, כי דירקטוריון החברה ויתר שומרי הסף העלימו עין ממעשים אלו של ההנהלה. שפירא דרש מן החברה וממשרד האוצר להפסיק מיידית את תשלום ההטבות ולגבות בחזרה מן העובדים את הכספים שקיבלו.
ואולם, הנהלת החברה מתעלמת לחלוטין מדרישה זו בתגובתה לדוח. ההנהלה אומרת: "חברת החשמל קבלה את טיוטות דוחות מבקר המדינה ואח"כ את הדוחות הסופיים. החברה שיתפה פעולה בכל מהלך הביקורת עם הגורמים המקצועיים במשרד המבקר ועם קבלת הדוחות הסופיים החברה פועלת ליישום ההמלצות של מבקר המדינה. חברת החשמל מברכת את מוסד מבקר המדינה על שמצא לנכון לבחון לעומק את משק האנרגיה והחשמל בכללותו. אנו רואים בכך חשיבות עצומה ונפעל בשיתוף מלא עם כל הגורמים המבוקרים בדוח על-מנת לקדם את המלצות המבקר".
האמירה הכללית בדבר "פועלת ליישום ההמלצות" אינה מהווה התחייבות ממשית לעשות זאת, אלא רק הצהרת כוונות. יתרה מזו: ההימנעות מלהתייחס במפורש לסוגיית שכר העובדים מלמדת אף היא, כי ההנהלה אינה מתכוונת להיכנס לעימות עם העובדים, אשר ודאי יתנגדו בצורה החריפה ביותר לכל דרישת החזר.
המבקר יוסי שפירא קבע, כי ההנהלה העניקה לעובדים במשך כשני עשורים הטבות שכר ופנסיה בהיקף של מיליארדי שקלים, וזאת בניגוד לחוק. עוד קבע, כי דירקטוריון החברה ויתר שומרי הסף העלימו עין ממעשים אלו של ההנהלה. שפירא דרש מן החברה וממשרד האוצר להפסיק מיידית את תשלום ההטבות ולגבות בחזרה מן העובדים את הכספים שקיבלו.
ואולם, הנהלת החברה מתעלמת לחלוטין מדרישה זו בתגובתה לדוח. ההנהלה אומרת: "חברת החשמל קבלה את טיוטות דוחות מבקר המדינה ואח"כ את הדוחות הסופיים. החברה שיתפה פעולה בכל מהלך הביקורת עם הגורמים המקצועיים במשרד המבקר ועם קבלת הדוחות הסופיים החברה פועלת ליישום ההמלצות של מבקר המדינה. חברת החשמל מברכת את מוסד מבקר המדינה על שמצא לנכון לבחון לעומק את משק האנרגיה והחשמל בכללותו. אנו רואים בכך חשיבות עצומה ונפעל בשיתוף מלא עם כל הגורמים המבוקרים בדוח על-מנת לקדם את המלצות המבקר".
האמירה הכללית בדבר "פועלת ליישום ההמלצות" אינה מהווה התחייבות ממשית לעשות זאת, אלא רק הצהרת כוונות. יתרה מזו: ההימנעות מלהתייחס במפורש לסוגיית שכר העובדים מלמדת אף היא, כי ההנהלה אינה מתכוונת להיכנס לעימות עם העובדים, אשר ודאי יתנגדו בצורה החריפה ביותר לכל דרישת החזר.
|
דוח מבקר המדינה: חברת החשמל - הסדרי פנסיה של עובדי החברה | |
|
בחברת החשמל לישראל בע"מ ובגופים המפקחים עליה נבדק אופן טיפולם בנושא הסדרי הפנסיה של עובדי החברה וגמלאיה. הבדיקה נעשתה בחברת החשמל, ברשות החברות הממשלתיות, ברשות לשירותים ציבוריים - חשמל, במשרד האנרגיה והמים ובמשרד האוצר - באגף שכר והסכמי עבודה, באגף התקציבים ובאגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון.
נבדקו היבטים הכרוכים בגיוסי ההון שעושה החברה. הבדיקה נעשתה גם ברשות החברות, ברשות החשמל, במשרד האוצר וברשות ניירות ערך.
בחברה וברשות החברות נבדקו ההליכים שננקטו להחלפת השותף האחראי במשרד רואי החשבון המבקר את הדוחות הכספיים של החברה. הבדיקה נעשתה גם ברשות ניירות ערך ובמשרד המשפטים.
הסדרי פנסיה של עובדי החברה
תקציר
חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן - החברה, חברת החשמל או חח"י) פועלת משנת 1996, על פי רישיון שקיבלה מכוח חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 (להלן - חוק החשמל). באותה השנה הוקמה הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל (להלן - רשות החשמל), שמתפקידה לפקח על תעריף החשמל ועל השירות שמעניקה החברה לצרכניה. בדצמבר 2008, מועד תחילת הביקורת, העסיקה החברה כ-12,600 עובדים, היו לה כ-5,500 גמלאים, ומחזור המכירות השנתי שלה היה כ-20 מיליארד ש"ח.
פעולות הביקורת
בחודשים דצמבר 2008 - ינואר 2010 בדק משרד מבקר המדינה את אופן טיפולם של החברה והגורמים המפקחים עליה בנושא הסדרי הפנסיה של עובדי החברה ושל גמלאיה. ממרץ 2010, מועד משלוח טיוטת הביקורת הראשונה, ועד ינואר 2012 בוצעו בדיקות השלמה נוספות עקב שינויים רבים שחלו בחקיקה ובתנאי תכנית הפנסיה. הביקורת נעשתה בחברה, ובדיקות משלימות נעשו במשרדיהם של גורמי הפיקוח האלה: משרד האנרגיה והמים, הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל (להלן - רשות החשמל), וביחידות הבאות שבמשרד האוצר: אגף שכר והסכמי עבודה (להלן - הממונה על השכר), רשות החברות הממשלתיות (להלן - רשות החברות), אגף התקציבים, אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון (להלן - אגף שוק הון).
עיקרי הממצאים
1. בפברואר 2005 הקימה החברה קופת גמל מרכזית לקצבה (להלן - כפ"י). בתקנון כפ"י נקבע כי החברה חייבת להשלים את תשלום מלוא מחויבותה האקטוארית לכפ"י בתוך 90 יום ממועד החישוב של כפ"י, וכי עליה להשלים תשלום נוסף לכפ"י שמקורו בגידול חריג במחויבות האקטוארית בתוך 12 חודשים ממועד החישוב. בעקבות קבלת הערות הביקורת ממרץ 2010 שונה התקנון באופן שיאפשר לחברה לפרוס למשך עשר שנים גירעון אקטוארי שמקורו בגידול חריג במחויבות האקטוארית עבור עובדים פעילים.
2. החברה וכפ"י משתמשות בתקנים חשבונאיים שונים כדי לאמוד את המחויבות האקטוארית של החברה, ולכן נוצרו הבדלים גדולים מאוד בין הרישומים שבדוחות הכספיים של החברה ובין דוחותיה של כפ"י לאותו המועד. ההבדל בין שתי הגישות בא לידי ביטוי, בין היתר, בדוחות הכספיים של החברה לספטמבר 2011 , שבהם היא דיווחה על הפרש של כ-6.3 מיליארד ש"ח בין מחויבותה האקטוארית לפי ספריה
(כ-16.4 מיליארד ש"ח) ובין התחייבותה האקטוארית לפי ספרי כפ"י (כ-22.7
מיליארד ש"ח). עוד דיווחה החברה שחובה לקופה לאותו מועד מסתכם בכ-1.8 מיליארד ש"ח. בנסיבות אלה צוות הרגולטורים (ראו להלן), הרשות לניירות ערך, המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית והשרים האחראים לנושא נדרשים לשקול כיצד יש לפעול במצב שבו מעסיק וקרן פנסיה פועלים על פי כללי תקינה שונים ועקב כך סכומי המחויבות האקטוארית שעליהם מדווח כל אחד מהם נבדלים במידה ניכרת. כמו כן הם נדרשים להחליט אם מדובר בעודפי הפרשות לכפ"י ואם כפ"י צריכה להחזירם לקופת החברה.
3. החברה פתחה חשבון נאמנות וצברה בו כספים שישמשו למילוי "המחויבות האקטוארית" שלה בדבר הטבות שאינן רכיבים קצבתיים. מנכ"ל החברה לשעבר, ד"ר יעקב רזון, הורה בשנת 2006, בלי אישור הדירקטוריון של החברה, להפקיד בחשבון הנאמנות 20 מיליון ש"ח בחודש. בעקבות החלטה זו הופקד סך של 720 מיליון ש"ח נוספים בחשבון הנאמנות. בשנת 2010 הסתכמו ההפרשות שנצברו ביעודה בכ-2 מיליארד ש"ח. כספים אלה הופרשו מקופת החברה, בין היתר למימון רכיבים אלה: שי לחגים, חשמל חינם, גילום מס עליהם ומענק פרישה לעובדים. אחרי שהוקמה כפ"י לא ביקשה החברה ממשרד האוצר או מרשות החברות אישור בכתב להפריש כספים לחשבון הנאמנות, ולמותר לציין שהיא לא קיבלה מהם אישור כאמור. בעקבות הביקורת ושתי החלטות ממשלה הוקם צוות רגולטורים שעסק בין היתר בסוגית חשבון הנאמנות. מסקנת הצוות הייתה שראוי כי החברה תעשה את כל הנדרש לשם שחרור כספים שאינה מחויבת להפקידם בחשבון הנאמנות.
4. הנהלת החברה שיפרה את תנאי ההעסקה ותנאי הפנסיה של עובדיה בלי לקבל את האישורים הנדרשים לכך מהדירקטוריון, מהממשלה, מרשות החברות ומהממונה על השכר. לפי אומדן משרד מבקר המדינה, העלות הכוללת של התשלום בגין הטבות אלה לגמלאי החברה ולעובדיה בשנים 1996-2008 והתוספת למחויבות האקטוארית מסתכמות בכ-3.4 מיליארדי ש"ח. התוספות לשכר ולפנסיה ניתנו שלא בהתאם לחוקים אלו: חוקי התקציב לשנים 1982-1984; חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן - חוק יסודות התקציב); וחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975. נוסף על כך, התוספות הללו ניתנו שלא בהתאם להסכם בין החברה לממשלה משנת 1975, שעל פיו יש לקבל מהממשלה אישור לכל שינוי בתנאי השכר והפנסיה בחברה. במשך עשור דנו הממונה על השכר והחברה בחריגות בחישוב הפנסיה והשכר. למרות המחלוקת כללה החברה חריגות אלה בתקנון כפ"י, שאושר על ידי אגף שוק ההון, ולכן כפ"י כללה אותן בחישובי המחויבות האקטוארית, והחברה הפרישה בגינן כספים לכפ"י.
5. בפברואר 2011 אישר הממונה על השכר הסכם קיבוצי שנחתם בינואר 2011 בין החברה להסתדרות העובדים הכללית החדשה. בהסכם נקבע, בין היתר, כי שכר הגמלאים יוצמד למדד המחירים לצרכן. בשנים שקדמו לחתימת ההסכם המשיכה לחול במשכורתם הקובעת של גמלאים ושאיריהם אף לאחר הפרישה התקדמות
בדרגות הקבועות בטבלאות השכר בדירוגים השונים. במועד חתימת ההסכם הגיעו רוב הגמלאים למשכורת קובעת המחושבת לפי דרגות השיא או קרוב לכך. בהסכם קיבוצי נוסף מאותו תאריך, שנחתם בין החברה להסתדרות העובדים הכללית החדשה, אישר הממונה על השכר למפרע הטבת שכר מהותית בגין משכורת י"ד, אשר עוד בשנת 1981 החליטה הממשלה שלא לאשרה.
6. לחברה יש ממשק עם שבעה גופי פיקוח, וכל אחד מהם עצמאי לעניין קבלת ההחלטות בתחום שהוא מופקד עליו. שום גוף פיקוח אינו חייב להביא לידיעת שאר גופי הפיקוח כי בכוונתו לקבל החלטה שמשפיעה גם על התחומים שעליהם הם מופקדים. לפיכך נוצרו חוסר תיאום וחוסר שיתוף פעולה בין גופי הפיקוח בתחומים חשובים. בנובמבר 2010 הוקם צוות רגולטורים של הממשלה לענייני חברת החשמל. במרץ 2011 הגיש הצוות לממשלה דוח ביניים. במרץ 2012 הגיש הצוות המלצה לעניין חשבון הנאמנות.
7. תעריף החשמל נקבע על פי העלויות המוכרות לחברת החשמל, שנקבעות מפעם לפעם על פי חוק החשמל. בשנת 2003 התחילה רשות החשמל לבדוק את מרכיבי הפנסיה שיש להביא לידי ביטוי בתעריף החשמל. במועד סיום הביקורת, בינואר 2012, טרם קבעה הרשות את היקף מרכיב הוצאות הפנסיה שיוכר במסגרת התעריף. הדבר גורם לאי-ודאות ולמחלוקות קשות בין החברה ובין רשות החשמל.
|
יוסף חיים שפירא
●
מבקר המדינה
|
||
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | מי ומי בפרשה - לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
 יוסף חיים שפירא
מבקר המדינה / The State Comptrollr
מיכה לינדנשטראוס
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| עובדי חברת החשמל יכולים להיות רגועים |
| תגובות [ 2 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
| פורום: דוח שנתי 63א (2012) |
כתוב הודעה
|
||||||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
| רשימות קודמות | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|||||||||
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
לשם-מה היה צורך "לשטח" את עזה בציוד מכני כבד, כמו 9-D ופיצוצים?
