האפשרות של תקיפה באירן ומלחמה העלולה לפרוץ בעקבותיה, מחייבת תשומת לב לנושא שכמעט ונשכח מלב: ביטוח לנזקי מלחמה כזו. ביטוח זה נתון כולו בידי המדינה, שכן חברות הביטוח מחריגות נזקי מלחמה מהפוליסות לביטוח רכוש - אך דוח
מבקר המדינה מגלה ליקויים משמעותיים בתחום זה, הנוגע גם לאפשרות של רעידות אדמה.
הביקורת העלתה ליקויים בתחום הביטוח של חברות תשתית ממשלתיות חיוניות למשק: העדר הערכות של ערך הכינון של הרכוש הקבוע שבבעלותן ובאחריותן לצורך ביטוחו, ליקויים בתדירות עדכונן והעדר הערכות מקצועיות בדבר הנזק האפשרי המירבי לצורך ביטוח מפני נזקי רעידות אדמה. ליקויים אלה, בשילוב מדיניות ביטוח סלקטיבית של הרכוש הקבוע בחלק מן החברות, מעלים את החשש לקיומם של ביטוחי חסר בחברות בהתממשות רעידת אדמה.
כך למשל: זה למעלה מעשור לא עדכנה מקורות את סקר הסיכונים שלה להיקף הנזק לרכושה באירוע רעידת אדמה לצורך ביטוח, ומזה שני עשורים לא ביצעה הערכה שמאית עדכנית לרכוש המוביל הארצי ולרכוש תחנות שאיבה. ואילו הערכת ערכי הנכסים הקבועים של
רכבת ישראל לצורך כינון בוצעה לאחרונה בשנת 2006.
ככלל, לחברות התשתית שנבדקו אין פוליסת ביטוח הולמת לכיסוי החשיפה שלהן לנזק ישיר בגין טרור ומלחמה, וכי גופי התשתית הממשלתיים פועלים בדרכים שונות לעניין זכאותם לפיצוי מקרן הפיצויים. חלק מהגופים מסתמך באופן מוחלט על קרן הפיצויים כמקור לפיצוי בגין נזק ישיר בעוד שמדיניות הנהלת קרן הפיצויים היא שלא לפצות גופים אלה.
לא לפי עקרונות ביטוחיים מקובלים
היתרות בקרן הפיצויים שברשות המיסים, אשר באוגוסט 2011 הגיעו ל-3.4 מיליארד שקל, לא יוכלו לשמש מקור מספיק לפיצוי על נזקי מלחמה כוללת. אי-שמירת יתרות מספיקות פוגעת ביכולת הקרן לממש את ייעודה על-פי החוק ולפצות ניזוקים בעת הצורך, קובע המבקר. זאת ועוד: במשך השנים נחלשה הזיקה הביטוחית של קרן הפיצויים, והיא אינה פועלת בהתאם לעקרונות מקובלים בתחום הביטוח, ואפילו לא מכינה דוחות כספיים. המבקר מעיר, כי מלחמה כוללת תביא מן הסתם לירידה בהכנסות המדינה ולגידול בהוצאותיה, ולכן על משרד האוצר להיערך מראש בתחום הביטוח.
אף שעברו כ-15 שנה מפרסום דוח מבקר המדינה בעניין פיצוי על נזקים לחפצים ביתיים, עדיין לא תוקן הליקוי שעליו הצביע המבקר בעניין הפעילות המבוצעת להגדלת מספר המבוטחים בביטוח רשות לחפצים ביתיים באמצעות קרן הפיצויים, ומספר המבוטחים בביטוח זה נמוך במיוחד. המשמעות היא, שחלק ניכר ממשקי הבית בישראל אינם מבוטחים, שכן רק המדינה מוכנה לבטח את התכולה הביתית מפני נזקי מלחמה.
משנת 1996 ועד 2010 מספר המבוטחים בביטוח הרשות היה נמוך ברוב השנים - עד כדי שווה ערך למשפחה מבוטחת אחת בלבד בשנה. בשנים 2011 ו-2012 היה מספר המבוטחים 24 ו-6, בהתאמה. בשנים שבהן הייתה מתיחות ביטחונית או מלחמה עלה מספר המבוטחים, אולם לא בהיקפים ניכרים. עם סיום המתיחות הרוב המוחלט של המבוטחים בביטוח רשות לא חידש ביטוח זה.
הפרמיה לא עודכנה מאז 1973
מן הראוי, אומר המבקר, שרשות המיסים תפעל להגברת מודעות הציבור ליצירת רצף ביטוחי עקבי גם בעתות שלום. רצף זה יאפשר צבירת כספים בקרן שיאפשרו מתן כיסוי נאות. כידוע, מעיר המבקר, מלחמה יכולה לפרוץ ללא התראה מוקדמת וללא תקופת מתיחות, בדומה למלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון השנייה. עוד מן הראוי, כי ביטוח הרשות ינוהל על-פי עקרונות המקובלים בעולם הביטוח.
משנת 2006 ועד מועד סיום הביקורת בינואר 2012, לא פורסמו ברשומות הסכומים המעודכנים שנקבעו לחפצים הביתיים. כמו-כן, פרמיית הביטוח לחפצים ביתיים לא עודכנה ממועד התקנת התקנות בשנת 1973. המבקר אומר, כי על משרד האוצר לבחון את הצורך לעדכן את התקנות הנובעות מהחוק, ובכללן את שיעורי הפרמיות בגין הביטוחים השונים שמציעה הקרן לציבור, ולהתאימן לתקופה זו.
לא זו בלבד שקיים ספק אם היקף היתרות הצבורות בקרן הפיצויים במתכונתה הנוכחית יוכל לשמש מקור מספיק לפיצוי האזרחים. ספק זה אף מתגבר נוכח השאלה אם יתרה זו תוכל לשמש גם לפיצוי גופים וחברות תשתית ממשלתיות חיוניות למשק שהיקף הנזקים הצפוי בהם בהתממשות מלחמה כוללת הוא בהיקפים ניכרים לאין שיעור.
ממצא נוסף: מאז מלחמת לבנון השנייה ופרסום דוח מבקר המדינה שעסק בנושא לפני ארבע שנים, טרם הוסדר פתרון ביטוחי מערכתי לגידור נזקי מלחמה של גופים ציבוריים. לגופי תשתיות ממשלתיות חיוניות למשק אין פוליסת ביטוח הולמת מפני נזקי טרור ומלחמה. חלק מהגופים מסתמכים באופן מוחלט על קרן הפיצויים כמקור לפיצוי, בעוד משרד האוצר פועל להחרגתם מקבלת פיצוי. בפעילות משרד האוצר להחרגה ללא הסדרת פתרון מערכתי ביטוחי אחר, יש משום הסרת האחריות של הקרן ושל משרד האוצר כחלק מהאחריות הכוללת של הממשלה.
חשש למשבר כלכלי
המבקר יוסי שפירא מסכם: "החשיפה הניכרת של נכסי המדינה ונכסי אזרחיה לנזקי מלחמה ורעידת אדמה הרסנית, אשר אינה מגודרת מראש באופן ביטוחי הולם, מעלה חשש להשפעות כלכליות רוחביות קשות וארוכות טווח על המשק. השפעות אלה עלולות להתפתח עד כדי משבר כלכלי אם יתרחשו אירועים אלה, שבו מחד-גיסא יידרשו משאבים רבים לניהול המשברים בטווח המיידי, והקצר ומאידך-גיסא יידרשו משאבים רבים לשיקום הנזקים לרכוש ולתשתיות שלא בוטחו, לצורך אספקת שירותים חיוניים".
לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שקרן הפיצויים תנוהל על-פי עקרונות המקובלים בעולם הביטוח, ובכלל זה יצירת זיקה ביטוחית ברורה בין התשלומים הנגבים מהציבור ובין תשלום הפיצויים, ניהול סיכונים הכולל בין היתר היערכות ביטוחית על-מנת לעמוד בדרישות החוק, הכנת תרחישי ייחוס של נזקי מלחמה, קביעת סכום היתרות שיש לצבור בקרן ורמת הנזילות הנדרשת, רכישת ביטוחי משנה בחו"ל, הסתייעות בשירותים מקצועיים של אקטואר ככל שניתן, הנפקת כתבי כיסוי לפי הצורך ותמרוץ התקנת אמצעים למניעת נזקים. על משרד האוצר להפעיל, באמצעות הכלים העומדים לרשותו, מנגנוני פיקוח על פעילות הקרן, כמקובל בתחום הביטוח.
מן הראוי שהחשכ"ל יבצע עבודה מקיפה ומקצועית שבה יבחן בין היתר אפשרויות לשילוב המגזר הפרטי וחברות בינלאומיות בהוצאת הסיכון מחוץ לממשלה, גם אם באופן מוגבל, בהתאם לכדאיות כלכלית. העבודה צריכה להיעשות כחלק מהצורך לבחון את מכלול האפשרויות, על-מנת להיערך מראש ולגדר את מרחב הסיכונים ככל האפשר.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
