|
[צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
גם כתומך בהטלת הוצאות ריאליות במקרים המתאימים, נראה לח"מ שהשופטת תמר בזק-רפפורט הגזימה בענק כאשר הטילה על המורה הוצאות של 75,000 שקל (88,000 שקל כולל מע"מ). היא עצמה קבעה שהיו כשלים בטיפול בתלמיד המתפרע, ולא היה חולק על כך שהמורה סובלת מנכות. התביעה נדחתה משום שהמורה לא התריעה בזמן אמת על מצבה, ולא משום שהיא שיקרה או זייפה או סחטה. הטלת סכום כזה על מי שכל משכורתו הייתה של מורה בישראל, כאשר מהצד השני עמדה המדינה שלא היו לה הוצאות בניהול המשפט, וזאת ללא כל נימוק וללא כל סיבה נראית לעין, היא צעד מטופש שירתיע שלא בצדק תובעים עתידיים.
|
|
|
|
שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בזק-רפפורט, דחתה (17.10.12) את תביעתה של מורה נגד משרד החינוך, אשר הוגשה בטענה לנכות שנגרמה לה בשל התפרעות קשה ומתמשכת של תלמיד כיתה ג' בה שימשה כמחנכת.
פסק הדין מתאר מסכת ארוכה של התנהגות חמורה ביותר מצד התלמיד, אשר כללה השתוללויות, אלימות כלפי המורה והטרדות מיניות של בנים ובנות בכיתתו בשנת 1999. בשלב מסוים נדרשו הוריו של התלמידים לשהות עימו בבית הספר, אך לאחר שהחל ליטול תרופות - הופחתה שהותם ומעשי האלימות התחדשו.
אצל המורה אובחנה תסמונת תשישות כרונית וכן נקבע שהיא סובלת מתסמונת הפיברומיאלגיה (כאבים כרוניים, תשישות, הפרעות שינה ועוד), ונקבעו לה 50% נכות. המורה טענה בתביעתה, כי מצבה נגרם בשל המתח הקשה בו הייתה נתונה מול אותו תלמיד.
בזק-רפפורט מותחת ביקורת קשה על התנהלות כל המערכות בעת הטיפול בילד וקובעת, כי היו בו כשלים רבים. היא קובעת, שהיה מקום להוציא את התלמיד מבית הספר כאשר הבעיות התחדשו ואף החריפו, ובמיוחד לא היה מקום להשלים עם ההטרדות המיניות הרבות מצידו.
ואולם, אומרת בזק-רפפורט, הנהלת בית הספר ומשרד החינוך לא ידעו ולא יכלו לדעת על מצוקתה של המורה. היא קובעת, כי המורה לא העלתה את מצוקתה בפני הגורמים הרלוונטיים, אלא להפך - הפגינה יכולת התמודדות מרשימה עם אותו תלמיד. טענתה של המורה לפיה נזקקה לטיפול פסיכולוגי בזמן אמת לא הוכחה, והכשלים בטיפול בתלמיד אינם מלמדים על כשלים ביחס למורה. המורה חויבה בתשלום הוצאות בסך 75,000 שקל.