משרד המשפטים פרסם הנחיות למצלמות מעקב

גורם המבקש להתקין מצלמות מעקב בשטח השייך לו, חייב לבצע תהליך סדור של קבלת החלטות לפני הצבתן וליידע את הציבור בדבר קיומן. כמו-כן, אסור לו להשתמש בצילומים למטרה השונה מזו שהצדיקה את התקנת המצלמה. כך קובעת הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים בהנחיה שפרסמה.

ההנחיה מציינת, שההגנה על הפרטיות צריכה לשמש שיקול מרכזי בתכנון מערכת המצלמות ובאופן השימוש השוטף בהן. על מפעילי המערכת לוודא שהפגיעה בפרטיות תהיה מזערית ככל האפשר, למשל: באמצעות הקפדה על מיקום התקנת המצלמות וזווית הצילום שלהן, על מספר המצלמות המותקנות ועל זמני הצילום. עוד עוסקת ההנחיה בזכויותיו של המצולם ובסוגיות של אבטחת המידע הנקלט במערכת והגבלת השימוש בו. לגבי מקומות רגישים כגון מוסדות חינוך ואתרים בהם נוהגים להתכנס ילדים, סבורה רמו"ט שיש לנקוט בזהירות יתרה בהתקנת מצלמות.

לדברי ראש הרשות, עו"ד יורם הכהן, "הצבת מצלמות מעקב איננה החלטה שניתן לקבל כלאחר יד, שכן הטכנולוגיות הזמינות היום יכולות להפוך אותנו לחברת מעקב שיש להבין את המחיר החברתי שלה. שימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי, במיוחד בידי רשויות ציבוריות, חייב להיעשות לתכלית ראויה בלבד ולעמוד במבחנים של סבירות ומידתיות. לשם כך צריכה ההחלטה על השימוש במצלמות מעקב להתקבל באופן מושכל ומודע, לאחר בחינת הצרכים והחלופות לשימוש במצלמות וההשלכות של הצבתן, ואם הוחלט להציבן - תוך יישום כל האמצעים הנדרשים כדי למזער את הנזק האפשרי ולמנוע שימוש לרעה במידע".

הכהן מזהיר, כי הפעלת מצלמות מעקב בניגוד להוראות חוק הגנת הפרטיות, עלולה להיות עוולה אזרחית או אפילו עבירה פלילית. עוד הדגיש, כי העקרונות שבהנחיה חלים על המגזר הציבורי כמו גם על המגזר הפרטי המתעד שטחים שהם ציבוריים או ציבוריים למחצה.