היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, פועל בתיק ליברמן בניגוד להנחיה שלו עצמו בנוגע למשך הזמן לקבלת החלטות בתיקים פליליים. כך עולה מבדיקת News1.

באוגוסט 2010 פרסם וינשטיין הנחיה שכותרתה "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום". בפתח ההנחיה הוא מדבר באריכות על החשיבות שבקבלת החלטה במהירות האפשרית, הן כדי להקל על ניהול המשפט והן כדי למנוע מצב בו הנאשם יזכה להקלה בדינו בשל הזמן שחלף. וינשטיין מדגיש, כי "מניין התקופה יחל ביום קליטת התיק בתביעה ועד לקבלת החלטת התובע בדבר העמדה לדין או סגירת תיק". ההנחיה נכנסה לתוקף באוגוסט 2011.

וינשטיין קבע באותה הנחיה, כי בעבירות מסוג פשע שעונשן עד עשר שנות מאסר, יש לסיים את הטיפול בתוך 18 חודשים. לקבוצה זו שייכות העבירות המיוחסות לשר אביגדור ליברמן בטיוטת כתב האישום נגדו, שהחמורה בהן היא הלבנת הון; העונש המירבי עליה הוא עשר שנות מאסר.

תיק ליברמן נמצא בפרקליטות מאז אוגוסט 2009, דהיינו: 38 חודשים - 20 חודשים יותר מהזמן המירבי שקבע וינשטיין. באפריל 2011 החליט וינשטיין להעמיד לדין את ליברמן בכפוף לשימוע, ומאז כבר חלפו 18 חודשים. השימוע התקיים בינואר השנה, ועד היום לא התקבלה החלטה בתיק. סחבת זו באה לאחר שהחקירה עצמה התנהלה במשך תשע שנים.

טיוטת כתב האישום נגד ליברמן כוללת עבירות של מירמה והפרת אמונים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון והטרדת עד. על-פי החשד, ליברמן שלט בפועל בחברות אליהן הועברו כספים בהיקף של מיליוני דולרים, שמקורם באנשי עסקים פרטיים, ואשר התקבלו בשנים 2008-2001, במהלך כהונתו כחבר כנסת וכשר.

החשד המרכזי המיוחס לליברמן הוא קבלת מיליוני דולרים משורה של אנשי עסקים, שהזרימו את הכספים לחברות שנותרו בשליטתו לאחר מינויו לראשונה לשר בשנת 2001. מדובר באנשי עסקים להם יש פעילות קיימת או פוטנציאלית בישראל, ובהם מיכאל צ'רנוי, העומד לדין באשמת סיוע לגד זאבי לקבל במירמה את השליטה בחברת בזק; מרטין שלאף, איל קזינו יהודי-אוסטרי ומי שהיה בעלי הקזינו ביריחו; דן גרטלר, יהלומן הפעיל במיוחד בקונגו; ודניאל גיטנשטיין.

לדברי הפרקליטות, ליברמן קיבל מאנשי העסקים את הכספים בתשלומים חד-פעמיים או עיתיים, ועשה זאת במערכת של חברות קש - שנרשמו בקפריסין, באיי הבתולה ובישראל - על-מנת להסתיר את מקור הכספים. על-פי הטיוטא, ליברמן לא יואשם בשוחד בגין קבלת כספים אלו, כנראה משום שלא נמצאו די ראיות להוכיח שנתן תמורה לאותם אנשי עסקים.

עוד טוענת המדינה, כי לאחר פרישתו מהממשלה בשנת 2004, הקים ליברמן חברה שנרשמה רשמית על שם בתו מיכל, שהייתה אז בת 21. לחברה זו זרמו 2.5 מיליון דולר משורה של אנשי עסקים. הכסף המשיך להיכנס לחברה גם כאשר שב ליברמן לכהן כשר בשנת 2006, ומאז נכנסו לחשבונה 1.2 מיליון דולר.