פוגלמן. תכליות חברתיות חשובות [צילום: פלאש 90]
העליון קובע כללים לתיקון תביעה ייצוגית |
קובע שקני המידה לפיהם יחליט בית המשפט האם לאשר את התיקון יהיו זהים לאלו שבתביעות אחרות - אך תוך מתן יתר משקל לכך שבתביעה ייצוגית יש גם אינטרס ציבורי
בית המשפט צריך לתת משקל יתר לאינטרס הציבור בבואו להחליט האם להתיר לתקן בקשה לתביעה ייצוגית לאחר הגשתה. כך אומר (22.11.12) שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, הקובע גם קני-מידה להחלטה האם להיענות לבקשה כזו.
פוגלמן פותח באומרו, כי בתביעות אחרות נשקלים ארבעה פרמטרים בעת ההחלטה אם להתיר תיקון תביעה: האם התיקון דרוש כדי להכריע בשאלות שבמחלוקת, מדוע נדרש התיקון בשלב זה, האם התיקון עלול לפגוע בצד השני והאם בקשת התיקון הוגשה בתום לב. לדבריו, אותם שיקולים צריכים להיבחן גם כאשר מדובר בתביעה ייצוגית, אך מאחר שגם הציבור הוא צד לתביעה כזו - יש לתת משקל לאינטרס הציבורי בעת ההחלטה:
"בעוד שבהליך רגיל דחיית בקשה לתיקון פוגעת בעיקר באינטרס מבקש התיקון, כשמדובר בתובענה ייצוגית דחייה של בקשת תיקון פוגעת הן באינטרס חברי הקבוצה הן באינטרס הציבור. הואיל ולמוסד התובענה הייצוגית תכליות חברתיות חשובות, שומה על בית המשפט להקנות משקל רב יותר לאינטרס הציבור בבירור ובהכרעה בתובענות ייצוגיות המגלות עילה", אומר פוגלמן.
מכאן עובר פוגלמן לשילוב בין הכללים הרגילים של תיקון תביעה לבין האינטרס הציבורי בתביעה ייצוגית. בנוגע לשיקול של נחיצות התיקון, אין הבדל בין תביעה ייצוגית לתביעות אחרות. בשיקול של הסיבה לבקשת התיקון, לעומת זאת, קיים הבדל. בתביעה ייצוגית, בניגוד לתביעה רגילה, לא תמיד מצוי בידי התובע כל המידע הדרוש ולפעמים תשובת הנתבע היא שחושפת מידע רלוונטי, כאשר הוא חייב להציג ראיות כבר בשלב הגשת התביעה. בשל שני גורמים אלו, אומר פוגלמן, קיים מראש סיכוי שהתובע יצטרך לתקן את תביעתו ולכן יש לאפשר זאת ובלבד שלא מדובר בבקשת סרק.
לגבי הנזק שייגרם לצד השני: בעוד שבתביעה רגילה ניתן לתקנו על-ידי הטלת הוצאות, סבור פוגלמן שגם בתביעה ייצוגית ניתן להשתמש בכלי ההוצאות - יש להיזהר מיצירת אפקט מצנן שירתיע תובעים ייצוגיים, ולאזן חשש זה עם הצורך למנוע תביעות סרק. בנוגע לתום הלב שבבקשת התיקון אומר פוגלמן, כי מלכתחילה מחויב התובע הייצוגי לפעול בתום לב, ואם בקשת התיקון חושפת שלא כך עשה - יכול בית המשפט לשקול את החלפתו.
הדברים נאמרו במסגרת החלטת בית המשפט העליון לאפשר לתמר אינסלר לתקן בקשה לתביעה ייצוגית שהגישה נגד המועצה האיזורית עמק חפר בטענה לגביית יתר של אגרת ביוב, באמצעות הגשת נתונים נוספים. השופטים יורם דנציגר ויצחק עמית הסכימו עם פוגלמן. את אינסלר ייצגו עוה"ד ישראל אינסלר ואייל וייסמן, ואת המועצה האיזורית - עוה"ד מתן פריידין ושלמה ולדמן.
פוגלמן פותח באומרו, כי בתביעות אחרות נשקלים ארבעה פרמטרים בעת ההחלטה אם להתיר תיקון תביעה: האם התיקון דרוש כדי להכריע בשאלות שבמחלוקת, מדוע נדרש התיקון בשלב זה, האם התיקון עלול לפגוע בצד השני והאם בקשת התיקון הוגשה בתום לב. לדבריו, אותם שיקולים צריכים להיבחן גם כאשר מדובר בתביעה ייצוגית, אך מאחר שגם הציבור הוא צד לתביעה כזו - יש לתת משקל לאינטרס הציבורי בעת ההחלטה:
"בעוד שבהליך רגיל דחיית בקשה לתיקון פוגעת בעיקר באינטרס מבקש התיקון, כשמדובר בתובענה ייצוגית דחייה של בקשת תיקון פוגעת הן באינטרס חברי הקבוצה הן באינטרס הציבור. הואיל ולמוסד התובענה הייצוגית תכליות חברתיות חשובות, שומה על בית המשפט להקנות משקל רב יותר לאינטרס הציבור בבירור ובהכרעה בתובענות ייצוגיות המגלות עילה", אומר פוגלמן.
מכאן עובר פוגלמן לשילוב בין הכללים הרגילים של תיקון תביעה לבין האינטרס הציבורי בתביעה ייצוגית. בנוגע לשיקול של נחיצות התיקון, אין הבדל בין תביעה ייצוגית לתביעות אחרות. בשיקול של הסיבה לבקשת התיקון, לעומת זאת, קיים הבדל. בתביעה ייצוגית, בניגוד לתביעה רגילה, לא תמיד מצוי בידי התובע כל המידע הדרוש ולפעמים תשובת הנתבע היא שחושפת מידע רלוונטי, כאשר הוא חייב להציג ראיות כבר בשלב הגשת התביעה. בשל שני גורמים אלו, אומר פוגלמן, קיים מראש סיכוי שהתובע יצטרך לתקן את תביעתו ולכן יש לאפשר זאת ובלבד שלא מדובר בבקשת סרק.
לגבי הנזק שייגרם לצד השני: בעוד שבתביעה רגילה ניתן לתקנו על-ידי הטלת הוצאות, סבור פוגלמן שגם בתביעה ייצוגית ניתן להשתמש בכלי ההוצאות - יש להיזהר מיצירת אפקט מצנן שירתיע תובעים ייצוגיים, ולאזן חשש זה עם הצורך למנוע תביעות סרק. בנוגע לתום הלב שבבקשת התיקון אומר פוגלמן, כי מלכתחילה מחויב התובע הייצוגי לפעול בתום לב, ואם בקשת התיקון חושפת שלא כך עשה - יכול בית המשפט לשקול את החלפתו.
הדברים נאמרו במסגרת החלטת בית המשפט העליון לאפשר לתמר אינסלר לתקן בקשה לתביעה ייצוגית שהגישה נגד המועצה האיזורית עמק חפר בטענה לגביית יתר של אגרת ביוב, באמצעות הגשת נתונים נוספים. השופטים יורם דנציגר ויצחק עמית הסכימו עם פוגלמן. את אינסלר ייצגו עוה"ד ישראל אינסלר ואייל וייסמן, ואת המועצה האיזורית - עוה"ד מתן פריידין ושלמה ולדמן.
|
|
החלטה: בר"ם 4303/12, אינסלר נ' מועצת עמק חפר | |
|
ביהמ"ש העליון קובע כללים לתיקון תביעה ייצוגית
|
עוזי פוגלמן, יורם דנציגר, יצחק עמית
●
בית המשפט העליון
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| העליון קובע כללים לתיקון תביעה ייצוגית |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
| רשימות קודמות | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||

