הורים גרושים חברי קיבוץ יתחלקו בשווה במזונות ילדיהם, ובניגוד לדין העברי - לא יוטל על האב חלק גדול יותר מן ההוצאות. כך קובע (18.11.12) שופט בית המשפט למשפחה בטבריה, אסף זגורי.

זגורי דן באריכות בדיני המזונות לילדים המתחייבים מן המערכת הקיבוצית בכלל, ומזו המתחדשת בפרט - בה יש הליכים של הפרטה ומתן תקציבים שונים לחברים שונים, לצד המשך הערבות ההדדית המוגברת. במצב זה, הוא אומר, "התייחסות לסכסוך מזונות בין חברי קיבוץ יהודים והכרעה בו כבכל סכסוך מזונות רגיל אחר (קרי הטלת חבות בלעדית על האב לסיפוק צורכי הילד), עלולה להביא לתוצאות קשות ובלתי סבירות. זאת ועוד: קיים קושי מובנה עם חיוב של הורה אחד במזונות ילדיו, כאשר חברי הקיבוץ מחויבים לחיים על-פי עקרונות של דמוקרטיה ושוויון".

זגורי מציע שלושה מישורים בהם ייושם בפועל ההבדל בין הקיבוץ לבין מסגרות אחרות. הראשון: קביעה שההורים מחויבים לספק את צורכי ילדיהם, מעבר למה שמעניק הקיבוץ, מדין צדקה - כך שהחלוקה ביניהם תהיה בשווה. השני: קביעה שהאב, כחבר קיבוץ, מספק בפועל את הצרכים החיוניים במסגרת הסדר למשמורת משותפת. השלישי: הסכמה מראש של חברי הקיבוץ לפיה תקנון הקיבוץ גובר על הדין האישי בנוגע לסיפוק צורכי ילדיהם של הורים גרושים.

לדברי זגורי, דרכים אלו עולות בקנה אחד עם דיני החוזים ודיני תום הלב, וגם עם המשפט העברי השם דגש על דיני היושר. והוא מסכם: "הגשת תביעה למזונות ילדים קטינים אך ורק בהישען על הדין האישי המפלה את האב לרעה, בניסיון להתעלם ממסגרת חוזית זו של הקיבוץ המחייבת את חבריו, אינה מהלך שיכול להתקבל כשימוש בתום לב בהליך המשפטי".

הדברים נאמרו בהכרעתו של זגורי במחלוקת בין בני זוג לשעבר, חברי קיבוץ, בנוגע למימון מזונותיהם של שלושת ילדיהם המתגוררים אף הם באותו קיבוץ. זגורי דחה את בקשתה של האם להגדיל בצורה משמעותית את סכום המזונות שמשלם האב.