רסלר ביקש ייצוגית על בסיס הערכות אישיות

עו"ד יהודה רסלר הגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד עיריית תל אביב בהתבסס על הערכות אישיות בלבד וללא תשתית ראייתית. כך קובע (יום ב', 3.12.12) נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, בקבלו את ערעור העירייה על אישור הבקשה. רסלר הוא עו"ד בולט בתחום המינהלי, ובין היתר הגיש את העתירה בעקבותיה ביטל בג"ץ את חוק טל.

רסלר ביקש לתבוע את העירייה בטענה לגביית אגרת ביוב בגין מים המשמשים לצריכה משותפת, כגון השקיה, משום שאינם זורמים למערכת הביוב. כאשר נחקר רסלר על תצהירו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוא נשאל האם ביסס את טענותיו על בדיקה כלשהי. תשובתו הייתה: "אני גר 66.5 שנה בתל אביב. אני מכיר טוב את תל אביב וכמעט אין בית ללא חצר. לקחתי נתונים" - אך בלא לפרש מה הם אותם נתונים.

כאשר נשאל רסלר אם נכון שאינו יודע בכמה בתים משותפים משמשים המים לצריכה משותפת לצרכים אחרים, שאינם גינון, הוא השיב: "נכון שאני לא יודע את מספר הבתים. אני מניח שקיימים כאלה. וגם בכאלה יש גנים והמים שם מחלחלים לקרקע". גרוניס מסכם: "עדותו של עו"ד רסלר מוגבלת לטענה כי בחלק מן הבתים המשותפים בתחומה של העירייה, חלק מן המים לצריכה משותפת אינם מוזרמים למערכת הביוב. מכל מקום, עולה מעדותו כי אין בידו מידע מידיעה אישית ביחס לאופן השימוש במים לצריכה משותפת בכלל הבניינים בעירו".

לעומת זאת, העירייה ואיגוד ערים דן לביוב הגישו תצהירים, לפיהם חלק מהמים המשמשים לצריכה משותפת מוזרמים למערכת הביוב, כגון מים המשמשים לנקיון השטחים המשותפים, ברזיות ומים בחדרי אשפה ומקלטים. תצהירים אלו, מציין גרוניס, לא נסתרו.

לאור כל זאת מגיע גרוניס למסקנה, כי אולי יש לרסלר עילת תביעה אישית - אך אין לו תשתית ראייתית שתאפשר להניח שייתכן שהתביעה תוכרע לטובת הקבוצה. לפיכך, בוטלה החלטתה של השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן לאשר את הגשת הבקשה, ורסלר חויב בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. את העירייה ייצגה עו"ד מיכל כץ, את איגוד הערים ייצגו עוה"ד יורם זמיר וילנה וולובסקי, ואת רסלר - הוא עצמו ועו"ד רם דקל.