סולברג. לא ראויה לסעד [צילום: פלאש 90]
עובדת מרומניה ניסתה להשיג מעמד במירמה |
ביהמ"ש העליון קובע שעובדת הסיעוד - אשר התיימרה להתחתן עם ישראלי המבוגר ממנה ב-30 שנה - הציגה שורה ארוכה של שקרים בפני המחוזי וחזרה עליהם גם בפניו
פסק דין של בית המשפט העליון חושף כיצד ניסתה עובדת סיעודית מרומניה להשיג במירמה מעמד קבע בישראל. למקרא פסק הדין עולה התמיהה, האם מדובר במקרה בודד - או שמא יש יותר עובדות זרות המנסות לפעול בצורה דומה.
מריה בלינט הגיעה ארצה כעובדת סיעוד בשנת 2001. לטענתה, בשנת 2008 - בהיותה בת 54 - התחתנה בנישואין אזרחיים עם ישראל צימלבר בן ה-84. בעקבות זאת, החל משרד הפנים בהליך המדורג להסדרת מעמדה של בלינט בישראל כמי שנשואה לאזרח ישראל, אך ההליך נפסק עם פטירתו של צימבלר שנה וחצי לאחר הנישואין.
בית המשפט המחוזי מרכז דחה את ערעורה של בלינט על הפסקת ההליך ובית המשפט העליון דחה את ערעורה. השופט נעם סולברג הסכים שהיה מקום לדחות על הסף את עתירתה של בלינט, תוך שהוא מציין את השקרים עליהם חזרה גם בפני בית המשפט העליון:
"המערערת טוענת כי לא נעשה לה שימוע. דא עקא, נעשה גם נעשה שימוע, נערך פרוטוקול, והמערערת חתמה בתחתית כל עמוד מפרוטוקול השימוע. אי-אמירת אמת היא חמורה. כפל כפליים חמורה היא ההתמדה בכך; המערערת טענה כי למנוח אין ילדים וכי עליה לדאוג להנצחת זכרו וכן גם לנכסים שהותיר. המערערת לא גילתה כי בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מתנהל מאבק על ירושת המנוח בינה לבין אחיינוֹ. שם גם טען האחיין על כניסתה של המערערת לחיי המנוח בדרך לא דרך, תוך דחיקתו מקרוביו.
"המערערת טוענת כי הכירה את המנוח בחודש יוני בשנת 2001 וכי מאז לא נפרדו דרכיהם עד ליום פטירתו. שוב ושוב טענה כי הם חיו במשותף במשך שמונה שנים. דא עקא, שהסתבר כי במשך כשנה וחצי (מיום 25.10.03 עד ליום 2.2.05) המערערת לא שהתה כלל בישראל. זאת ועוד, במכתבה הנ"ל מיום 31.1.08 ציינה כי הגיעה ארצה בשנת 2005 לביקור אצל חברתה, ורק אז פגשה במנוח, ברחוב, באקראי; בנוסף, במהלך שנות שהייתה של המערערת בישראל, תקופות לא קצרות שהתה שלא כדין, עשתה דין לעצמה, על-אף שידעה שעליה לעזוב את ישראל; על-מנת לנסות לבסס את טענתה כי מרכז חייה הוא בישראל, לא גילתה המערערת את מצבה המשפחתי במלואו, כי יש לה ארבעה ילדים, שלושה ברומניה ואחת בגרמניה".
סולברג מסכם: "המערערת שקדה להסתיר ולהעלים, לגלות טפח ולכסות טפחיים; לא לומר אמת. כך עשתה בעתירתה, ושבה לעשות כן בערעורה. המערערת הטיחה דברים קשים, לחינם, במשרד הפנים, כשלפי האמת, התנהלותה-שלה היא הפגומה. המערערת אינה ראויה לכך שבית המשפט יושיט לה סעד". בלינט, אשר יוצגה בידי עו"ד שפיק אבו האני, חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. את המדינה ייצגה עו"ד מוריה פרימן.
מריה בלינט הגיעה ארצה כעובדת סיעוד בשנת 2001. לטענתה, בשנת 2008 - בהיותה בת 54 - התחתנה בנישואין אזרחיים עם ישראל צימלבר בן ה-84. בעקבות זאת, החל משרד הפנים בהליך המדורג להסדרת מעמדה של בלינט בישראל כמי שנשואה לאזרח ישראל, אך ההליך נפסק עם פטירתו של צימבלר שנה וחצי לאחר הנישואין.
בית המשפט המחוזי מרכז דחה את ערעורה של בלינט על הפסקת ההליך ובית המשפט העליון דחה את ערעורה. השופט נעם סולברג הסכים שהיה מקום לדחות על הסף את עתירתה של בלינט, תוך שהוא מציין את השקרים עליהם חזרה גם בפני בית המשפט העליון:
"המערערת טוענת כי לא נעשה לה שימוע. דא עקא, נעשה גם נעשה שימוע, נערך פרוטוקול, והמערערת חתמה בתחתית כל עמוד מפרוטוקול השימוע. אי-אמירת אמת היא חמורה. כפל כפליים חמורה היא ההתמדה בכך; המערערת טענה כי למנוח אין ילדים וכי עליה לדאוג להנצחת זכרו וכן גם לנכסים שהותיר. המערערת לא גילתה כי בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מתנהל מאבק על ירושת המנוח בינה לבין אחיינוֹ. שם גם טען האחיין על כניסתה של המערערת לחיי המנוח בדרך לא דרך, תוך דחיקתו מקרוביו.
"המערערת טוענת כי הכירה את המנוח בחודש יוני בשנת 2001 וכי מאז לא נפרדו דרכיהם עד ליום פטירתו. שוב ושוב טענה כי הם חיו במשותף במשך שמונה שנים. דא עקא, שהסתבר כי במשך כשנה וחצי (מיום 25.10.03 עד ליום 2.2.05) המערערת לא שהתה כלל בישראל. זאת ועוד, במכתבה הנ"ל מיום 31.1.08 ציינה כי הגיעה ארצה בשנת 2005 לביקור אצל חברתה, ורק אז פגשה במנוח, ברחוב, באקראי; בנוסף, במהלך שנות שהייתה של המערערת בישראל, תקופות לא קצרות שהתה שלא כדין, עשתה דין לעצמה, על-אף שידעה שעליה לעזוב את ישראל; על-מנת לנסות לבסס את טענתה כי מרכז חייה הוא בישראל, לא גילתה המערערת את מצבה המשפחתי במלואו, כי יש לה ארבעה ילדים, שלושה ברומניה ואחת בגרמניה".
סולברג מסכם: "המערערת שקדה להסתיר ולהעלים, לגלות טפח ולכסות טפחיים; לא לומר אמת. כך עשתה בעתירתה, ושבה לעשות כן בערעורה. המערערת הטיחה דברים קשים, לחינם, במשרד הפנים, כשלפי האמת, התנהלותה-שלה היא הפגומה. המערערת אינה ראויה לכך שבית המשפט יושיט לה סעד". בלינט, אשר יוצגה בידי עו"ד שפיק אבו האני, חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. את המדינה ייצגה עו"ד מוריה פרימן.
|
|
פס"ד: עע"ם 7403/10, בלינט נ' משרד הפנים | |
|
דחייה על הסף של עתירת עובדת סיעוד מרומניה להסדרת מעמדה בישראל תוך ציון השקרים הרבים שהציגה
|
נעם סולברג, מרים נאור, יורם דנציגר
●
בית המשפט העליון
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| עובדת מרומניה ניסתה להשיג מעמד במירמה |
| תגובות [ 8 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
| 3 |
|
||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
| 4 |
|
||||||
| 5 |
|
||||||
| 6 |
|
||||||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

