ישראל מפסידה מיליארדים מאי-העסקת מבוגרים

כ-30% מהאנשים בגילאים 65 ומעלה שאינם עובדים מסוגלים לעבוד, ואילו הועסקו כולם, היו מייצרים הכנסות של 6.4 מיליארד שקל. כך עולה (יום ג', 4.12.12) מפרסום מחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים. המחקר, "אזרחים ותיקים: המאגר הגדול ביותר של משאבי האנוש הלא מנוצלים", נערך על-ידי קרן הראל-הררי וזאב גולן.

במחקר מפרט המכון גם את התועלת הבריאותית של העסקת המבוגרים. המחקר גם מפריך את המיתוס שהעסקת מבוגרים גורמת לאבטלת הצעירים, ומראה את הקשר החיובי הסטטיסטי בין הקבוצות: העלאת אחוז המועסקים המבוגרים בדרך כלל צמודה לעלייה דומה בהיקף העסקת הצעירים. המחקר מביא דוגמה מחו"ל, מאוסטרליה, לנחיצות רפורמות בהעסקת מבוגרים.

מתוך יותר מ-700 אלף קשישים בישראל, כ-70% הביעו התעניינות בהמשך עבודה. המכון הביא בחשבון את גורמי הבריאות, האבטלה והבדלי התעסוקה בין גברים לנשים וזיהה מאגר של כ-219,800 קשישים - כ-30% מהאוכלוסיה המבוגרת - שהם בעלי פוטנציאל להשתתף בכוח העבודה למרות שאינם משתתפים היום.

אומנם, לא כל המבוגרים יעבדו, גם אילו ניתנה להם הזדמנות לעשות כן. אין לדעת כמה ירצו לעבוד בפועל וכמה יצליחו למצוא עבודה. אולם, ברור גם שאי-העסקת מבוגרים היא הפסד משמעותי כלכלי למשק ולהם, לפי המחקר.

המחקר מביא הערכה שמרנית לערך עבודתם, המבוסס על שכר מינימום בלבד, למרות שרבים מהם מספקים שירותים המוערכים בשכר גבוה יותר, כדוגמת יעוץ משפטי, יעוץ פנסיוני ועוד. שווי הכנסתם הפוטנציאלית לפי אומדן זהיר זה הינו 6.4 מיליארד שקל, כאמור, בהנחה שכל מאגר הקשישים שנמצא, היה מצטרף לשוק העבודה. העסקת חלק מהמאגר תוכל להוסיף את החלק היחסי של ה-6.4 מיליארד שקל.

בנוסף, טוען המכון, ממחקרים ישראלים ובינלאומיים עולה כי קשישים הממשיכים לעבוד שומרים על בריאות טובה יותר, ומשום כך, נדרשים פחות לשירותי בריאות וסיעוד. "תעסוקה תוציא חלק מהם מעוני, והימצאותם במקום עבודה תביא לשיפור במצבם הכללי. כך, שהעסקת מבוגרים תפחית את ההוצאה הלאומית על בריאות, תפחית את הלחץ לטיפול סיעודי, תוציא אנשים רבים מבעיות העוני ותפחית את תשלומי הסעד. חיסכון זה יתווסף לערך הייצור הנוסף מהעסקתם", קובע המחקר.

"השיח הציבורי בישראל מתמקד בבעיות התעסוקה של החרדים והערבים או של כלל האוכלוסיה, מבלי לומר מפורשות שיש מגזר נוסף, אשר רבים מחבריו רוצים לעבוד, והם כבר הוכיחו שהינם מסוגלים לעבוד, ובכל זאת - נאלצים שלא לעבוד", אומרת קרן הראל-הררי.

ב-1955, היוו הקשישים 4.8% מהאוכלוסיה, וכפול מזה (כ-10%) בשנים 2010-1995. בשנים 2030-2025 יגיעו לכ-13%-14%. "החברה אינה יכולה להתייחס לכל העובדים האלה כמו שהיא התייחסה אליהם בעבר. הפיכת אנשים יצרניים כה רבים למובטלים מאונס אינו אפשרי מבחינה כלכלית או חברתית", מציין זאב גולן.

כיום כ-12% מבני 65 ומעלה מועסקים (כ-80,500), למרות ששיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של הגילאים הנושקים לפרישה, בני 64-60, הינם 71.6% לגברים ו-63.1% לנשים. בדומה, כמעט 70% (על-פי סקרים) הביעו רצון להמשיך לעבוד.