"אין לנו היום פתרון ברור בחוק שיאמר לבעל השליטה: בתספורת כזו או אחרת תשקיע כך וכך. שופטים מנסים להוציא מבעל השליטה כמה שיותר לטובת מחזיקי האג"ח, בלי בסיס משפטי. זה מצב רע ולא נכון". כך אומר (יום א', 6.1.13) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, יעקב שינמן, בערב עיון של לשכת עורכי הדין, ביוצאו בצורה מרומזת נגד הקו של השופטת ורדה אלשיך. לדבריו, שאלה קשה היא האם השתתפות של בעל השליטה פותרת אותו מתביעות אזרחיות ואולי גם מתביעות פליליות, ויש לדון בה בנפרד.

לדעת שינמן, יש להגדיר תחילה את העקרונות: מדוע פונים לבעל השליטה וכיצד הוא אמור להשתתף; האם מידת עושרו ומעשי העבר שלו רלוונטיים; האם יש רלוונטיות לכך שבידיו אשכול חברות, שברצונו לגייס הון בעתיד ושברצונו להישאר בשליטה. "לטעמי המודל הנכון הוא לבחון את החברה כנכס; לא מעשי העבר של בעל השליטה ולא עושרו. היום השווי הוא אפס, ואם תוכנית ההצלה שלו תצליח - המניות שלו יהיו שוות יותר. כמה הוא מוכן להשקיע בתהליך הזה - זהו המודל הנכון".

עוד העיר שינמן, כי יש בעלי אג"חים שקנו את האג"ח בשלב מאוחר ובזול, וצריך לשאול האם המודל של קבלת רוב לאישור ההסדר בכל אסיפה הוא הנכון. "כשאנחנו באים לבעל השליטה ודורשים ממנו השתתפות, אי-אפשר לדרוש ממנו סכום מסוים בלי הסבר. לאיים עליו שמחר מעמדו בשוק ייפגע - זו הרמת מסך", המשיך בביקורתו המרומזת על אלשיך. "צריכה להיות נוסחה, אפשר לבנות מודל עסקי ולוגי שבנוי על נכסי החברה ועל עתידה".

"אווירה של לתלות את החברות"

לדעת עו"ד מנחם גורמן, שורש הבעיה הוא בכך שהמערכת הפנסיונית נשלחה להלוות כסף מבלי שיהיו לה הכלים להתמודד במקרה הצורך עם בעיות בגבייה, כלים המצויים בידי הבנקים. "אנחנו קצת מגיעים בימים האחרונים לאווירה של לתלות את החברות ובעלי השליטה בהן בכיכר העיר. יש פה גל עכור של פופוליזם. כאשר אתה קורא את הפרוטוקולים של ועדת הכספים, אתה רואה את רמת השיח והניתוחים", הוסיף.

עו"ד ד"ר ליפא מאיר ציין, כי רוב ההסדרים נעשו כאשר חברות נקלעו לקשיים אובייקטיביים, וכאשר מחזיקי האג"ח שוקלים האם עדיף להיכנס להסדר או שהחברה תחדל להתקיים. כך היה בהסדר באפריקה-ישראל, כאשר היה גם אינטרס של לב לבייב לשמור על השליטה בה, והאינטרס של הנושים היה שהוא יישאר משום שרוב נכסיה הם בבריה"מ-לשעבר. "כאשר נותנים תקווה לחברה, לפעמים זה מצליח ולפעמים לא, אבל זה טבעו של הסדר", הוסיף.

לדברי מאיר, ההסדרים יוצאים לעיתים מעוותים בשל מעורבות בלתי מקצועית של יח"צנים ותקשורת, כאשר לעיתים האחרונה מוזנת בידי אינטרסנטים. עוד אמר, כי החובה למנות מומחה מטעם בית המשפט לבחינת הסדרי חוב, כפי שנקבע לאחרונה בחוק החברות, יוצרת בעיה מובנית של ניגודי עניינים משום שיש מעט מומחים שתמיד נוגעים בצד זה או אחר.

"יש בתי משפט שבהם הסנטימנטים של החוץ ושל הציבור ושל התקשורת הרבה יותר חזקים", אמר מאיר ברומזו לאלשיך ולהחלטתה בנוגע לדלק נדל"ן (תיק בו ייצג את קבוצת דלק). "בית המשפט חושב שזה שהוא תורם רק 600 מיליון שקל, צריך לחפש דרך שהוא ישלם יותר - וזה אחרי שהנושים אישרו את ההסדר. מה יקרה בפעם הבאה כאשר בעלי האג"ח יקראו כיצד בית המשפט התייחס לבעל המשפט, וזה אחרי שהוא תרם? ההערות האלה - אני חושב שזה חמור".

"להעביר לנושים לפני הקריסה"

עו"ד גיא גיסין, המייצג מחזיקי אג"ח, אמר שהזרמה מצד בעלי שליטה אין בה דבר נגד עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, וגם הנושה צריך לדעת לשלם מחיר. "קצת לפני שחברה קורסת, צריך להעביר אותה לידי הנושים, כדי שבעלי השליטה לא יגררו אותה לסיכונים שנופלים על כיסי הנושים. זה מקובל בעולם ובישראל זה כמעט לא קורה. בעלי השליטה המסכנים שיורדים לחייהם - לא מוכנים לשחרר את המושכות".

גורמן העיר: "הנושים לא מוכנים לקחת את החברות", וגיסין הסכים איתו. גיסין הוסיף, כי אם מניותיו של בעלי השליטה היו נדחות עם קריסת החברה - הוא היה נאבק לשמור על השליטה ומזרים כסף. "אנחנו צריכים לגרום לכך שמחזיקי האג"ח יוכלו להתחיל את התהליך מוקדם יותר, כמו הבנקים", טען. גיסין תמך במנגנון של מומחה המלווה את ההסדר, בין היתר משום שמחזיקי האג"ח מתקשים לקבל מידע מהחברה - בניגוד לבנקים.