למרות שבחירות לכנסת אינן בחזקת הצגת תיאטרון/קונצרט ו/או זמר/ת "מדהימה", הפכו הבחירות בישראל להצגה הטובה ביותר בעיר. יש די בזו כדי להפנים שכל המעורבים במעשה הבחירות, מהמצביע הפוטנציאלי, הפוליטיקאי המשווק את עצמו, וקנח בתקשורת. התמסרו מדעת כבני ערובה למתכונת, שאומנם מייצרת חוויה רגשית - אך מסתיימת כמו בתיאטרון ו/או בסרט קולנוע עם רדת המסך, בהבדל אחד: לאחר ההצבעה בקלפי מתפוגגת החוויה, ומתחלפת לאורכה של קדנציה למחזה כחול-לבן - שבו "מבכים המצביעים" במאמרים ובראיונות, על תפקודם הלוקה של אלה שזה עתה בחרו בהם.
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
