|
|
הנגיד פישר. ללא התאמה משמעותית, הגירעון ימשיך לתפוח [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בחינה של תוואי הגירעון ויחס החוב לתוצר הצפויים בשנים הקרובות מעלה כי אם תקטין הממשלה את הגידול בהוצאותיה לתקרה התואמת את כלל ההוצאות ותשמור על שיעורי המס הקבועים בחוק (כולל השינויים שכבר אושרו לשנים הקרובות) הגירעון הצפוי יהיה גבוה מיעדי הגירעון המוגדלים שאימצה הממשלה במהלך 2012 ויחס החוב לתוצר לא ירד עד סוף העשור. כך עולה (יום ד', 13.2.13) מסיכום ביצוע תקציב המדינה לשנת 2012 ומתמונת התקציב לשנים הבאות שפרסם בנק ישראל.
כדי לעמוד ביעד הגירעון ל-2013 תידרש העלאה של תקבולי המיסים בכ-6 מיליארדי שקלים, שבהתחשב בהשפעת המיסים על הפעילות משמעותה הגדלת תקבולי המס בהיקף של כ-7.5 מיליארדי שקלים; בשנים שאחרי 2013 יידרשו העלאות נוספות. אם הממשלה תגדיל את הוצאותיה בהתאם לעלות התוכניות שאישרה, יגיע הגירעון ב-2013 כמעט ל-5 אחוזי תוצר וימשיך לעלות גם בשנים הבאות. כתוצאה מכך יתקרב יחס החוב לתוצר ל-100 אחוזים לקראת סוף העשור, גם בהנחות מקלות לגבי השפעת הגירעון והחוב על שיעורי הריבית והצמיחה.
הסטייה מיעד הגירעון - בגלל השכר ומכירות הדירות
הגירעון התקציבי בשנת 2012 היה 4.2 אחוזי תוצר, כשני אחוזי תוצר מעל תקרת הגירעון שנקבעה בעת אישור התקציב בסוף 2010 וכאחוז תוצר יותר מהגירעון ב-2011.
מרבית החריגה מיעד הגירעון נובעת מכך שההכנסות ממיסים היו נמוכות בכ-14 מיליארדי שקלים מהתחזית בעת אישור התקציב. היתרה משקפת רמה נמוכה מהחזוי של ההכנסות שאינן ממיסים, זו השנה השנייה ברציפות, והוצאות גבוהות מהתקציב המקורי, שהתאפשרו באמצעות העברת עודפים מתקציב השנה הקודמת.
בחינה באמצעות מודל המס של חטיבת המחקר של בנק ישראל מעלה כי רובו של הפער בין ההכנסות ממיסים בפועל לתחזית התקציב נובע מגידול נמוך מהצפוי של שני משתנים מקרו-כלכליים: השכר ומכירות דירות חדשות. כרבע מהסטייה ניתן לייחוס, על-פי המודל, לתחזית אופטימית מדי גם על בסיס המידע שהיה זמין בעת אישור התקציב לפני שנתיים. מרבית הפער זוהתה כבר במהלך 2011 והממשלה העלתה בהתאם בסוף 2011 את תחזית הגירעון ל-3.4 אחוזי תוצר, אך בהינתן שפעלה במסגרת תקציב דו-שנתי לא נעשו באותו שלב התאמות בתקציב כדי להקטין את הגירעון. רק במחצית השנייה של 2012, כאשר הגירעון המשיך לגדול, החליטה הממשלה להעלות את שיעורי המס כדי להפחיתו, בעיקר לקראת 2013.
בנוסף להכנסות הנמוכות מהחזוי, הוצאות הממשלה היו השנה גבוהות מהתקציב המקורי. בבנק ישראל אומרים כי אם הממשלה לא תבצע התאמות שיקטינו את הגידול בהוצאות כדי שיתאים לתקרת ההוצאות הקבועה בחוק, צפוי בשנים הקרובות פער הולך וגדל בין הוצאות הממשלה לתקרה, שכן כמה מתוכניות הממשלה הן רב-שנתיות. בשנת 2013 מוערך הפער בין סך ההוצאות הכולל את עלותן של התוכניות שאישרה הממשלה לבין תקרת ההוצאות בכ-13 מיליארדי שקלים, ובשנים 2014 ו-2015 הפער גדול עוד יותר באופן משמעותי. התאמת הגידול בהוצאות הממשלה לתקרה הקבועה בחוק תהיה לפיכך אתגר משמעותי לממשלה בעת הכנת תקציב 2013 ותקציבי השנים שאחריה.
