עלות טיפול בחולי כליות - מיליארדי שקלים

מדינת ישראל יכולה לחסוך מיליארדי שקלים באמצעות השקעת משאבים תקציביים ומקצועיים באבחון מוקדם ובטיפול מונע לחולים הנמצאים בשלבים מוקדמים של מחלת כליות כרונית. כך על בסיס מחקר חדש שנעשה על-ידי דוד בועז (בעברו הממונה על התקציבים באוצר) ביוזמת האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם והעמותה לקידום ושמירת זכויות חולי הכליות.

כיום, מערכת הבריאות משקיעה מדי שנה משאבים עצומים במתן טיפולי דיאליזה מצילי חיים ל-5,500 חולים הנמצאים בשלב סופני של המחלה. ההוצאה על דיאליזה מהווה למעלה מ-3% מסך ההוצאה הציבורית השנתית על בריאות. מנגד, המדינה אינה מפנה מספיק תקציבים לטובת אבחון וטיפול מונע בשלבים הראשונים של המחלה, בעזרתם ניתן להאט ואף למנוע את ההתדרדרות לשלב הסופי של המחלה ולחסוך למדינה מיליארדי שקלים.

המחקר שנערך לאחרונה בחן את המשמעויות הכלכליות של מחלת כליות כרונית בישראל, ואת העלויות הכספיות למערכת הבריאות ולמשק.

207 אלף שקל בשנה

בישראל כ-10% מהאוכלוסיה הבוגרת סובלים ממחלת כליה כרונית על שלביה השונים, כ-5,500 חולים מטופלים בדיאליזה (בשלב הסופני של המחלה) וכ-3,000 מושתלי כליה מתפקדת. העלות של טיפול בדיאליזה לחולה מסתכמת לכ-207 אלף שקל בשנה, ניתוח השתלת כליה כ-203 אלף שקל. עלות טיפולי הדיאליזה בישראל עומד על כ-1.2 מיליארד שקל ועלות המחלה למשק בשנה מגיעה ל-2.5 מיליארד שקל.

מחלת כליה כרונית היא שכיחה ומסוכנת אך מאידך-גיסא ניתנת לאבחון בקלות ובעלות מינימלית. היעדר מודעות מספקת למחלה בקרב הציבור ובמערכת הבריאות עצמה גורם לכך שרבים ממטופלי הדיאליזה מאובחנים רק בשלבים הסופיים של המחלה. אבחון מוקדם יכול להציל חיים ולשפר את איכות החיים של החולים ובני משפחותיהם, לאפשר התערבות טיפולית יעילה שתצמצם את היקף התחלואה והתמותה, וכאמור תפחית אופן ניכר את הנטל התקציבי של טיפולי הדיאליזה.

מספר כפול של מטופלים

אופן ההיערכות לטיפול במחלה בישראל אינו תואם את עלותה האדירה למשק. מערכת הבריאות מקצה כנדרש משאבים לטיפול בחולי הדיאליזה (מתוקף הגדרת אי-ספיקת כליות סופני כאחת מחמש "המחלות הקשות" בחוק ביטוח בריאות ממלכתי), אולם אין הקצאת משאבים מוגדרת וייעודית לטובת טיפול בשלבים המוקדמים של המחלה שיכול למנוע החמרה והגעה לשלב הסופני. יתרה מכך, עלות המחלה צפויה רק לעלות בשל הזדקנות האוכלוסיה, העלייה בתוחלת החיים ובשכיחותן של מחלות כרוניות, בראשן סוכרת ויתר לחץ דם.

מכאן, ניתן לצפות כי הנטל הכלכלי שגובה הטיפול במחלה רק יגדל. על-פי הנתונים נמצא כי בעשור האחרון כמעט שהוכפל מספר המטופלים בדיאליזה ושל חולים החיים עם כליה מושתלת מתפקדת.

עוד עולה במחקר כי מאות אלפי חולים בישראל נמצאים בשלביה המוקדמים של המחלה, אולם לא מתבצע איסוף נתונים שיטתי וסדור לגבי היקף התחלואה בשלביה השונים ולא קיים פרוטוקול מוסדר למעקב וטיפול בחלק הארי של החולים הנמצאים בשלבים מוקדמים של המחלה.

התערבות אקטיבית של המדינה

מהי מחלת כליות כרונית? - חולה מוגדר כסובל ממחלת כליות כרונית כאשר יש עדות לנזק לכליה, בבדיקות מעבדה או בדימות, או ירידה בתפקוד הכלייתי (מדד הנקרא GFR) במשך שלושה חודשים לפחות. רוב הלוקים במחלה כלל לא מודעים למצבם ותסמיניה מורגשים על-פי רוב רק בשלבים המאוחרים שלה כאשר הכליות כמעט שלא מתפקדות והחולה זקוק להשתלה או לטיפול כרוני בדיאליזה על-מנת לשרוד. מחלת כליות כרונית יכולה לנבוע מסיבות רבות - סוכרת ויתר לחץ דם הן מהבולטות שבהן. מקובל לחלק את המחלה לחמישה שלבים 5-1. עלות הטיפול בשלב 5 הסופני, גדולה פי עשרים מעלות הטיפול בשלבים 4-3 ופי אלפיים מעלות הטיפול בשלבים 2-1.

בראייה כלכלית נטו נמצא כי הכלים להאטת המחלה הינם בנמצא. התערבות אקטיבית של המדינה בתמריצים לטיפול בשלבים הראשונים של המחלה צפוי להאט את התקדמות המחלה (לעיתים עד כדי בלימתה המוחלטת), שינוי של 10% בלבד ברמות ה-GFR של החולים יביא לחיסכון של 200 מיליון שקל בשנה.