קנאת סופרים תרבה חוכמה - קבעו חז"ל. הם לא חשבו על מקרה בו הקנאה תהיה בין בני משפחה אחת, משפחת סופר, שעוסקים באותו תחום ומנהלים חנויות סמוכות.
אבי סופר ואחיו המנוח שאול הם בניו של משה סופר המנוח, שהקים לפני שנים רבות חנות למוצרי חשמל. בשנת 1982 נפרדו דרכיהם של השניים, אך הם המשיכו לעסוק בנפרד באותו תחום. אבי סופר הפך לידוע שביניהם ובבעלותו רשת חנויות הנושאת את שמו, חמש מהן ברחוב אלנבי בתל אביב. שאול סופר היה הבעלים של חנות אחת ברחוב אלנבי, ולאחר פטירתו היא מנוהלת בידי בניו משה וארז בשותפות עם יצחק פרידברג.
אבי סופר תבע מאחייניו ופרידברג 200,000 שקל, בטענה שהם עושים שימוש בשם "סופר" ובסממנים המאפיינים את שלטי הרשת שלו, בצורה הגורמת לציבור להאמין שהחנות שלהם שייכת לאותה רשת. הנתבעים השיבו באומרם, כי אין דמיון בשילוט של החנויות, אבי סופר עצמו אינו עושה שימוש בסימן המסחר שרשם, ומאחר שגם הם בני משפחת סופר - מותר להם לעשות שימוש בשמם.
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
עמירם בנימיני, ניסה לסיים את הסכסוך בפשרה שתבדל את החנויות, אך הדבר לא עלה בידו. כיוון שכך, היה עליו להכריע במחלוקת - והוא דחה לחלוטין (9.4.13) את תביעתו של אבי סופר. בנימיני מצביע על כך, שבניו של שאול עשו שימוש בשם במשך שנים רבות ללא כל מחאה מצידו של דודם. זאת ועוד: הם החלו להשתמש בצבעים צהוב ואדום עוד לפני אבי, ובוודאי לפני שהלה רשם את סימן המסחר שלו.
"עיקר הדמיון לסימן המסחרי הקיים בשני השלטים נעוץ בשימוש בשם 'סופר' ובמילים 'מוצרי חשמל', שלגביהם אין לתובעת כל בלעדיות, וכן בשימוש בצבעי הצהוב והאדום. אך אין מקום להעניק לתובעת בלעדיות בשימוש בצבעים אלו, והיא עצמה אינה מקפידה להשתמש בהם בכל חנויותיה, מה גם שלא הוכח כי התובעת החלה להשתמש בהם לפני הנתבעת - נהפוך הוא", אומר בנימיני. הוא מוסיף, שהגנה על שילוב צבעים ניתנת רק במקרים יוצאי דופן, בהם השימוש בהם נעשה במשך זמן כה רב, עד שהציבור מזהה באמצעותם את בעלי הסימן; לא זה המצב כאן.
בשולי פסק דינו, הציע בנימיני ליורשיו של שאול לבדל עצמם מרצון מאבי סופר, על-ידי הוספת שמו הפרטי של אחד הבעלים לשמה של החנות - בדיוק כפי שעשה הדוד. הוא מעיר, כי שקל לחייב אותם לעשות זאת, אך הגיע למסקנה שאין מקום לכך כאשר הם עושים שימוש
בתום לב בשם משפחתם. ולסיום: מאחר ששני הצדדים תורמים לבלבול אצל הלקוחות, לא זכה איש מהם בהוצאות.