המדינה תקל ברישום ילדי פונדקאות חו"ל

המדינה תסכים להקל את ההליכים לרישום הורות על ילדים הנולדים בפונדקאות בחו"ל, עוד לפני שתושלם החקיקה שתסדיר את הנושא בכללותו. כך הודיעה הפרקליטות (9.5.13) לבית המשפט העליון. במקרים רבים שבהם נוצרה בעיה שכזו היו אלה בני זוג מאותו מין שביקשו לגדל יחד תינוק שנולד תוך שימוש במטען גנטי של אחד מהם.

עמדת המדינה עד כה הייתה, כי בן-הזוג שאינו ההורה הגנטי צריך לאמץ את הילד. בפני בג"ץ תלויות ועומדות שתי עתירות, הנדונות בהרכב של שבעה שופטים בראשותה של מרים נאור, בהן מתבקש בג"ץ להורות למדינה להכיר מיידית בהורותו של בן הזוג שאינו ההורה הגנטי. בג"ץ הציע למדינה להסתפק בשלב זה ב"צו הורות פסיקתי", דהיינו: בהכרזה של בית המשפט על ההורות.

הפרקליטות אומרת, כי קיימים חששות משמעותיים לגבי פונדקאות חו"ל, משום שבניגוד לפונדקאות בארץ - אין עליה כל פיקוח שהוא בידי רשויות המדינה. לדבריה, אם היה פיקוח כזה, סביר להניח שחלק מן ההסכמים לא היו מאושרים בשל פגיעה קשה בזכויותיה של האם הפונדקאית. בשל כך הוקמה ועדה בראשותו של פרופ' שלמה מור-יוסף, לשעבר מנכ"ל הביטוח הלאומי, אשר הגישה שורה של המלצות להסדרת פונדקאות בחו"ל ואשר מצריכות חקיקה.

הפרקליטות מוסיפה: "המדינה מבקשת לשוב ולהבהיר כי הליכי פונדקאות חו"ל אינם מפוקחים על ידה כלל ועיקר, ואין למדינה כל חלק בהליכים אלו. המדובר בהליכים, שמבוצעים על-ידי גורמים פרטיים, מסחריים, הקובעים 'עובדות בשטח' בפני המדינה. לכן, כאמור, המדינה אינה מכירה בהליכי פונדקאות חו"ל הכרה אוטומטית. חששנו הוא שהשימוש בביטוי 'צו הורות פסיקתי' ירמוז על כך שפונדקאות חו"ל מפוקחת על-ידי המדינה. ולא היא".

עם זאת, החליט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כי עד להשלמת החקיקה בנושא, תסכים המדינה למתן "צו הורות פסיקתי" במקום צו אימוץ ביחס לפונדקאות חו"ל על-ידי בית משפט למשפחה בישראל, במקום צו אימוץ. זאת, ביחס לבן הזוג של ההורה הגנטי (כאשר ההורות הגנטית הוכחה בבדיקת רקמות לפי חוק מידע גנטי)".