התנהלותו של אהוד אולמרט בפרשת טלנסקי הייתה קרובה מאוד לשוחד, ואין ספק שהיא עונה על הפן המחמיר על עבירת המירמה והפרת האמונים. כך טוענת (יום ב', 13.5.13) פרקליטות המדינה, בעיקרי הטיעון שהגישה על זיכוים החלקי של אולמרט ושולה זקן.

עיקרי הטיעון הוגשו לבית המשפט העליון, אשר ידון בערעור בתחילת חודש יולי. התיק יידון בפני הרכב מורחב בראשות הנשיא אשר גרוניס, בו חברים גם השופטים סלים ג'ובראן, יורם דנציגר, ניל הנדל ועוזי פוגלמן. יצוין, כי איש מבין החמישה לא שימש בעבר כשופט בירושלים, ובדיקת News1 העלתה שככל הנראה אין בכך מקריות.

עיקרי הטיעון מהווים חזרה על הערעור שהגישה המדינה בסוף 2012. המדינה מבקשת להרשיע את אולמרט בפרשת ראשונטורס (בה זוכה מחמת הספק) ובפרשת טלנסקי (בה זוכה לאחר שבית המשפט המחוזי קבע, כי מעשיו לא חצו את הרף שבין האתי והמשמעתי לבין הפלילי). כמו-כן מערערת המדינה על זיכויה של זקן מאשמת קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות בפרשת ראשונטורס ועל עונשיהם של השניים (שנת מאסר על תנאי וקנס של 73,000 שקל לאולמרט, תשעה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 40,000 שקל לזקן).


"אפשרות בלתי סבירה"


בפרשת ראשונטורס טוענת הפרקליטות, לאור ממצאי בית המשפט המחוזי עצמו, כי "ההערכה לפיה אפשר שהמשיב [אולמרט] לא היה מודע במשך כארבע שנים, למעשי מרמה חוזרים ונשנים, שנעשו עבורו, בסכום המגיע לעשרות אלפי דולרים, לצורך מימון נסיעותיו - לרבות נסיעות פרטיות שלו ושל רעייתו (ולעיתים גם של בני משפחה אחרים) - אינה מעוררת ספק סביר.

"...קביעה שבנסיבות אלה נוצר ספק סביר היא כשלעצמה בלתי סבירה. האפשרות כי מעשי המרמה, שבאו לידי ביטוי בגבייה עודפת של כספים מארגונים שונים, שימשו בלא ידיעת המשיב למימון נסיעותיו, הינה בלתי סבירה. בהתאם לכך, האפשרות, לפיה המשיב לא היה מודע לעובדה כי איננו משלם מכיסו ולוּ שקל אחד במשך כל אותן שנים למימון נסיעותיו בכלל, וביניהן גם הטיסות הפרטיות בהיקף של עשרות אלפי דולרים, אף היא אינה סבירה.

"...משגה הוא לקבוע כי מתקיים ספק, ולא כל שכן ספק שבא בגדר ספק סביר, שמא עוֹבדותיו המסורות של המשיב טיפלו בהזמנת טיסותיו וטיסות בני משפחתו, בלא לשתפו בדבר ובחצי דבר בנוגע להסדרת מימונן... בלתי סבירה היא המסקנה - אף לא ברמת הספק - כי בלשכה התנהלה העשייה ב'בועה', בעוד אצל המשיב נוצר 'חלל תודעתי' ששרד ככזה על פני שנים, ועל פני אלפי מַיילִים של טיסות, בדבר המרמה וניצולה לכיסוי הוצאותיו הפרטיות".


"ניגוד עניינים הניכר בעוצמתו"


בפרשת טלנסקי טוענת הפרקליטות, כי עצם העובדה שאולמרט קיבל ממשה טלנסקי מאות אלפי שקלים תוך ניצול מעמדו, ללא כל תיעוד ודיווח, יוצרת את העבירה. "הערכאה הדיונית הנכבדה אף שגתה, עת בחנה את פעולות המשיב לטובת טלנסקי גופן, אך לא ייחסה משקל לא לטיבו של ניגוד העניינים החריף שבו היה מצוי המשיב מול טלנסקי - ניגוד עניינים הניכר בעוצמתו, כנובע מהיקף התקבולים הכספיים שקיבל ואסירות הטובה המתחייבת בעטיין, ומבו-הזמניות שבין פעולותיו של המשיב לבין קבלת כספים פרטיים מטלנסקי (באותם ימים ממש) - ולא לרום מעמדו של המשיב", טוענת המדינה.

"בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע, כי מכלול נסיבות אלה משקף התנהלות מושחתת באורח ברור של נבחר ציבור - התנהלות המהווה, על כל אחד מחלקיה ובוודאי בצירופם יחדיו, עבירה של מרמה והפרת אמונים, שנעברה ע"י המשיב לאורך שנים רבות", מוסיפה הפרקליטות.

בעניין עונשו של אולמרט טוענת הפרקליטות, כי "קיים דיסוננס עמוק בין קביעותיו הנורמטיביות של בית המשפט קמא הנכבד באשר לחומרת מעשיו של המשיב לבין מיזעור הענישה עד כדי איונה, הלכה למעשה. דיסוננס זה חוטא לתכליתה העיקרית של הענישה, ומעביר מסר מטעה לציבור".


אולמרט: נקמה ורדיפה


יועץ התקשורת של אולמרט, אמיר דן, מסר בתגובה: "אין מאחורי הערעור דבר מלבד רצון של גורמים בפרקליטות לנקמה ורדיפה כנגד אולמרט. זו פשוט שערורייה שמערכת כה חזקה משתמשת בכוחה כדי להמשיך ולפגוע באדם, וזאת לאחר שנים כה רבות שכבר פגעה בו ובמשפחתו, ולאחר שבית המשפט קבע כי הורד ראש ממשלה במדינת ישראל לחינם. אולמרט שילם כבר מחיר כבד מנשוא שלא לצורך, וראוי היה כי הפרקליטות תרכין ראשה בפני בית המשפט ותכבד את החלטותיו גם כאשר אלו אינן נוחות לה".