רייפמן, אולמרט והולילנד

פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת אלי רייפמן כולל שתי נקודות בעלות משמעות בתיקים שונים לחלוטין: תיק אולמרט ותיק הולילנד. בעוד שבנוגע לתיק אולמרט זוהי התייחסות תיאורטית בלבד, ההשלכה על תיק הולילנד עשויה להיות מעשית.

במשפטו של אהוד אולמרט בפרשת טלנסקי, נשמעו שני עדי הגנה בדלתיים סגורות, שמותיהם נאסרו בפרסום ותוכן עדויותיהם נותר חסוי עד עצם היום הזה. רייפמן ביקש בדיוק את אותו הדבר, אך מבוקשו לא ניתן לו. השופט דוד רוזן היה מוכן להבטיח "שלא ינקטו הליכים משפטיים נגד העד בכל הנוגע לעדותו, וכי לא ייעשה כל שימוש בפרוטוקול המשפט בהליכים מחוץ למדינת ישראל". זה לא סיפק את רייפמן והעדות לא נשמעה.

בירושלים היו עדים בדלתיים סגורות


אומר על כך השופט נעם סולברג: "בהחלט ניתן היה לקבוע כי לא תתאפשר העדת העד, וזאת משום שבאיזון הנדרש בין הרצון לאפשר למערער את העדת העד אל מול אינטרס גילוי האמת וזכותם של גורמי התביעה לנסות ולהפריך את עדותו באמצעות ראיות אובייקטיביות חיצוניות, יש להעדיף את אינטרס גילוי האמת". כלומר: אם אסור לפרסם את שמו של העד - התביעה אינה יכולה לבדוק את מהימנותו; ואם אי-אפשר לבדוק את מהימנותו - יש מקום למנוע את עדותו.

בית המשפט המחוזי בירושלים, כאמור, סבר אחרת ואפשר לאולמרט להביא עדים בדיוק בתנאים שלא ניתנו לרייפמן. "בית משפט קמא יכל אולי גם להורות על שמיעת העדות בדלתיים סגורות, בהתאם לבקשת המערער, וזאת תוך בחינה בדיעבד מה המשקל שיש להעניק לעדות שכזו, אם בכלל. אך גם ההחלטה שניתנה היא בהחלט לגיטימית", אומר על כך סולברג.

כיצד יעיד יוסי אולמרט?

הנקודה השנייה היא השימוש בעדות באמצעות ויעוד חזותי. קצפו של רייפמן יצא על כך שרוזן אפשר לשמוע עדת תביעה בטכנולוגיה זו, אך בית המשפט העליון גיבה את ההחלטה. סולברג אומר:

"אכן, על-פי ההלכה הפסוקה, היתר למתן עדות באמצעות VIDEO CONFERENCE יינתן באופן חריג ורק כאשר קיימת סיבה טובה המונעת את בואו של העד לחקירה בישראל. ייתכן כי בעניין דנן הקל במקצת בית משפט קמא עם התביעה בשעה שהתיר את עדותה של נציגת חברת J.M.FINN באמצעות VIDEO CONFERENCE. אולם גם אם ניתן היה להפעיל שיקול דעת שונה בסוגייה זו, אין בכך בכדי לסייע למערער במה שנוגע להכרעת הדין. המערער לא הראה כיצד עצם מתן העדות באמצעות VIDEO CONFERENCE פגע בהגנתו".

ואילו השופט אליקים רובינשטיין אמר: "באשר לטענה בדבר עדות בוויעוד חזותי (video conference), כשלעצמי סבורני כי ככל שההתפתחות הטכנולוגית המרשימה שאנו עדים לה מקרבת עדות כזו במהות לעדות בפני בית המשפט, כן יש מקום לאפשר את השימוש בה... אך כמובן, השכל הישר מורנו כי זאת כאשר הטעם לאי בואו של העד אישית הוא ראוי. מכל מקום, זהו מן התחומים שמן הסתם עוד נראה בהם התפתחויות, עם הוירטואליה בל תאומן שלנגד עינינו כמעט מיום ליום, אשר אף ההדיוט אינו יכול שלא להבחין בה".


האם העליון הסכים רק בדיעבד


להתייחסות זו של שופטי העליון עשויה להיות השלכה ישירה על משפט הולילנד, בו תבקש המדינה להעיד בווידאו את יוסי אולמרט. אחיו של ראש הממשלה לשעבר הוא עד מפתח, משום שבמשטרה אישר שקיבל מש"ד 500,000 שקל ללא כל היכרות עימו. הנימוק הצפוי לבקשה הוא חששו של יוסי אולמרט מפני נושיו, בעיקר אנשי השוק האפור, בעטיים עזב את הארץ לפני מספר שנים.

כזכור, מי שדן בתיק הולילנד הוא רוזן - שוודאי יקרא את מה שהיה לבית המשפט העליון לומר על החלטתו לאפשר את השימוש בווידאו בתיק רייפמן. רוזן יצטרך להחליט, האם העליון הסכים עימו רק בדיעבד או שהיה נוהג כמותו גם מלכתחילה, והאם חששו של יוסי אולמרט מפני נושיו מהווה עילה מספקת להימנעותו מלהגיע ארצה.