ההשקעה בישראל בתשתית התחבורה הציבורית במטרופולינים עדיין נמוכה ב-86% לעומת הממוצע העולמי: 1,400 אירו לתושב לשנה מול 10,000 אירו לתושב לשנה. כך מגלה מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לבקשת ח"כ תמר זנדברג, בנושא היחס בין השקעות לבין השקעות בתשתית התחבורה הפרטית בישראל ובעולם.

במסמך נאמר כי ההשקעה עלתה בעשור האחרון, אך עדיין נמוכה מאוד בהשוואה למקובל בעולם. רמת ההשקעה נמוכה גם בהשוואה למטרופולינים אחרים שנמצאים בתחתית טבלת ההשקעות בתחבורה ציבורית לכל תושב, דוגמת אמסטרדם. העלייה בהשקעה בשנים האחרונות מתבטאת בתכנון של פרויקטים להסעת המונים ובהקמתם, למשל: קו הרכבת הקלה בירושלים, המטרונית בחיפה וקו הרכבת הקלה/תחתית בגוש-דן - "הקו האדום".

לפי חישוב שנעשה עבור משרדי התחבורה והאוצר, על ישראל להשקיע בשנים הקרובות כ-265 מיליארד ש"ח בתשתית תחבורה ציבורית במטרופולינים על-מנת לגשר על הפער בינה לבין המקובל בערים במדינות המפותחות, כלומר כ-10.6 מיליארד ש"ח לשנה ב-25 השנים הקרובות.

התחבורה הציבורית במטרופולינים בישראל נמצאת במצב ירוד לעומת התחבורה הציבורית במטרופולינים בעולם. מצב זה הוא תוצאה של השקעות נמוכות מאוד, ואף היעדר השקעות כלל, בשירותי התחבורה הציבורית במטרופולינים במשך עשרות שנים. עד שנת 2000 לא הייתה כלל השקעה בשירות במטרופולינים. בין שנת 2000 ל-2010 נעשו השקעות משמעותיות בתשתיות עבור תחבורה ציבורית. עם זאת, ההשקעה בישראל עדיין נמוכה ב-86% לעומת הממוצע העולמי: 1,400 אירו לתושב לשנה מול 10,000 אירו לתושב לשנה.

• רשת התחבורה הציבורית בישראל מתאפיינת ברמת שירות נמוכה מאוד לעומת המקובל במדינות אחרות בעולם. נתון זה נוגע למדינות מפותחות, אך גם לכמה מדינות מתפתחות.

• לפי התוכנית האסטרטגית שמכינים משרדי התחבורה והאוצר, יש צורך בהשקעות ניכרות של כ-265 מיליארד ש"ח עד שנת 2030 על-מנת להעמיד את שירותי התחבורה הציבורית בישראל ברמה דומה לזו המקובלת בעולם.

• כיום מבוצעות תוכניות פיתוח לאמצעי תחבורה ציבורית ולמערכות תעבורה עתירות נוסעים, הן ברמה הארצית והן ברמה המטרופולינית. עם זאת, גם תוכניות אלה לא יביאו את מערכות התחבורה הציבורית לרמת השירות המקובלת במדינות העולם. עמידה ביעדי התוכנית האסטרטגית תחייב השקעה של כ-10.6 מיליארד ש"ח לשנה ב-25 השנים הקרובות בתשתיות תחבורה ציבורית.

דוח מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שהכין ד"ר יניב רונן, יוצג במלואו בדיון שתקיים (יום ג', 4.6.13) השדולה לתחבורה בת-קיימא בכנסת, בראשות ח"כ תמר זנדברג, בעניין תחבורה ציבורית בישראל. בדיון ישתתף השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, שר התחבורה, ישראל כ"ץ וחברי כנסת נוספים.

התדירות תביא לעלייה במשתמשים

במקביל, יפרסם בדיון ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר ואנרגיה בארגון 'אדם טבע ודין', סקירה הקושרת בין צמצום גזי חממה בישראל וקידום תחבורה ציבורית. על-פי הסקירה (רצ"ב), פליטת גזי חממה של נוסע ברכב פרטי גבוהה בכ-60% מזו של נוסע בתחבורה ציבורית. עוד עולה כי כל קיצור ב-10% בזמן הנסיעה יביא לעלייה של כ-4% בשימוש בתחבורה ציבורית וכי שיפור של 50% בתדירותה יוביל לעלייה של 25% בכמות הנוסעים.

בהתייחס לנתונים אלו אמרה ח"כ זנדברג: ״ישראל נמצאת במקום גרוע ביותר מבחינת שימוש בתחבורה ציבורית ומנתוני המדינה עצמה עולה כי צריך להשקיע למעלה 255 מיליארד ש״ח עד שנת 2030 על-מנת להשתוות למצב במדינות בעולם. בשורה התחתונה דרושה תוכנית אסטרטגית של המדינה למעבר לתחבורה ציבורית בת קיימא. זהו צורך אסטרטגי למדינה, לכלכלה ולחברה".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין', ציין את התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה ואת התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר - שתי תוכניות שמקוצצות במסגרת התקציב החדש ואמר: "בזמן שבמדינות העולם המודרני רואים בקידום תשתית לתחבורה ציבורית את אחת הדרכים המרכזיות להתמודד עם זיהום אוויר ופליטת גזי חממה, בישראל לא רק שמעולם לא הציגו תוכנית חדשנית ואמיצה לתחבורה ציבורית, אלא שגם את התוכניות הדלות שקיימות בנושא מקצצים".