|
|
מוניץ. חובות כפולות לתובע מייצג [צילום: בוצ'צ'ו]
|
|
|
|
|
תובע ייצוגי ובא-כוחו שפנו לבית המשפט בלא שפנו כלל לעירייה אותה תבעו, לא יקבלו אף אגורה של גמול ושכר טירחה. כך קבעה (13.6.13) שופטת בית המשפט המחוזי בנצרת, נחמה מוניץ.
סלאמה חסן הגיש, באמצעות משרד נג'אר-טנוס-אבו דריס, בקשה לתביעה ייצוגית נגד המועצה המקומית משהד, בשל חיוב בריבית דריבית בגין חובות ארנונה. בפברואר השנה, חודש לאחר הגשת הבקשה, הודיעה המועצה המקומית שהיא משנה את שיטת החיוב. חסן ביקש להעניק לו גמול של 20,000 שקל, ולעורכי דינו - שכר טירחה של 54,000 שקל בתוספת מע"מ, וכן להחזיר לו 7,000 שקל שהוציא על קבלת חוות דעת.
מוניץ אומרת תחילה, כי מדובר בתביעה שגרתית שכמותה מוגשות כמעט מדי יום, ולכן אין לומר שהיה זה הליך מורכב שדרש מאמץ. סלאמה ומשרד נג'אר גם לא נטלו על עצמם סיכון כלשהו, שכן ההלכה הפסוקה היא שאכן אין לגבות ריבית דריבית. עוד היא מציינת את העובדה, שהמועצה המקומית הודיעה כאמור בתוך חודש על חדילה ולכן לא התקיימו כלל דיונים בבקשה.
במרכז החלטתה קובעת מוניץ, כי סלאמה ומשרד נג'אר פעלו בחוסר תום לב של ממש, כאשר הגישו את התביעה בלא שפנו כלל למועצה המקומית. לדבריה, חובות תום הלב חלות ביתר שאת על תובע ייצוגי: "תובע מייצג מתיימר לייצג ציבור שלם, לכן חובותיו הן כפולות ומכופלות, ופעולותיו נבחנות ביתר שאת ובדקדקנות רבה, מתוך הנסיבות המיוחדות של כל מקרה".
לדברי מוניץ, פנייה מוקדמת אל הנתבע יכולה לחסוך משאבים לשני הצדדים וגם לציבור כולו, תוך הגעה לתוצאה המבוקשת. הדברים תקפים במיוחד בעניינה של התביעה הנוכחית, משום שפנייה מוקדמת למועצת משהד הייתה מובילה אותה לערוך בירור ולהפסיק את הגבייה הבלתי-חוקית. "לפיכך, באתי למסקנה כי המבקש הזדרז להגיש תביעתו ובכך פעל בחוסר תום לב ובניגוד לחובת תום הלב המוטלת עליו כתובע המבקש לייצג ציבור נפגעים, שלא רק למטרותיו הפרטיות", מסכמת מוניץ.
