נקמנות פלילית חוצת-גבולות

איליה גודוביץ, אשר ביקש לנקום באישה שסיימה קשר איתו על-ידי משלוח ידיעה כוזבת למשטרת העיר אומסק שברוסיה, הורשע (יום א', 30.6.13) בעבירה של פרסום ידיעה כוזבת העלולה לגרום לפחד ובהלה בציבור.

גודוביץ היה בקשר עם סבטלנה טקצ'נקו, תושבת אומסק, עד שזו הודיעה לו על הפסקת הקשר. הוא החליט לנקום בה ובאוגוסט 2009 שלח, תחת שמה, הודעה למשטרת אומסק בדבר פיגוע הצפוי בנמל התעופה של העיר. לטענת המדינה, בכך ביקש גודוביץ לפגוע בטקצ'נקו, אשר בעקבות ההודעה נחקרה בידי משטרת רוסיה.

שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, איטה נחמן, קבעה, כי בעבירה זו "לא נדרש, כי פרסום המידע או הפצתו אכן יעוררו בפועל פחד בציבור או הפרעת שלומו של הציבור אלא די בעצם הפצתו של המידע". עוד היא קובעת, כי גם חלק מהציבור נחשב ל"ציבור" לצורך העבירה, ובמקרה הנדון - די בכך שהידיעה הכוזבת הועברה לחלק משוטרי אומסק. עוד עומדת נחמן על כך, שבפועל גרמה הידיעה הכוזבת להפעלת רשויות שונות, ובהן האינטרפול ושגרירויות שונות.

נחמן דחתה את טענת ההגנה, לפיה לישראל אין זכות לשפוט את גודוביץ משום שהוא אינו אזרח ישראל ומשום שמעשיו לא השפיעו על ישראל. נחמן אומרת, כי מאחר שהידיעה נשלחה מישראל - אפשר לשפוט את גודוביץ בארץ. עוד היא אומרת, כי לישראל יש אינטרס בניהולו של משפט זה, "שכן כחברה בעלת אמות מידה מוסריות עלינו לאכוף את החוק אף אם השלכותיה של העבירה הן מעבר לים".

נחמן מוסיפה: "בימינו, עת הגבולות הטריטוריאליים מטושטשים, בעידן בו האינטרנט חובק עולם ולחיצה על כפתור במחשב חוצה גבולות מדיניים קיים אינטרס חברתי מוגבר שלא לאפשר התחמקות מעול הדין בטענה כי ביצועה של העבירה הנטענת חומק מגבולות המדינה, שכן אם נעשה כן, הרי שאין אנו נוהגים באחריות כחברה שהיא חלק ממדינות העולם הנאור". המדינה יוצגה בידי עו"ד אמיר דורון, וגודוביץ - בידי עו"ד משה סורוגוביץ.