חברת טמפו הפרה הסכם לפיו היה עליה לפעול לשינוי ייעוד של קרקע ליד המפעל שלה בנתניה, כך שניתן יהיה להקים עליה מסעדה. כך קובע (27.6.13) עו"ד עמי אסנת, ששימש כבורר בין טמפו לבין חברת פ.ס.פ ניהול מסעדות.
הצדדים חתמו במרס 2007 על הסכם, לפיו תפעיל פ.ס.פ בשכירות מסעדה במרכז המסחרי שיוקם בין טמפו לבין איקאה בנתניה. החוזה קבע, כי על טמפו לפעול להשגת האישורים הדרושים לשינוי ייעוד המקרקעין מתעשיה למסחר. אסנת קובע: "נראה שלא רק שטמפו לא עשתה את מיטב המאמצים ולא נקטה בכל הפעולות האפשריות והסבירות כדי לעמוד בהתחייבותה, אלא שדומה כי בשלב די מוקדם היא נטשה אותה".
הבעיה העיקרית בשינוי הייעוד הייתה הימצאותן של שתי בארות מים בקרבת מקום ומגבלות שהטיל משרד הבריאות על השימוש בשטח כתוצאה מכך. אסנת אומר, כי טמפו התנהגה כאילו היא בעל-בית יחיד ונמנעה מלדווח לפ.ס.פ על הבעיות שהתגלו. במקום זאת, היא התקשרה עם שותף אחר להקמת המרכז המסחרי, ובעקבות כניסתו של זה לתמונה - הודיעה לפ.ס.פ על ביטול הסכם השכירות. התנהגותה של טמפו הייתה חסרת תום לב, קובע אסנת.
עוד עומד אסנת על כך שניתן היה למצוא פתרון לבעיית הבארות, ואומר שטמפו לא פעלה בכיוון זה משום ששינתה את תוכניותיה. בשלב ראשון החליטה לבנות מרכז מסחרי גדול יותר תוך זניחת התחייבויותיה כלפי פ.ס.פ, ובשלב שני החליטה לבנות בסמוך מרכז לוגיסטי כך שכלל לא ניתן יהיה לבנות את המרכז המסחרי.
פ.ס.פ ביקשה לאכוף על טמפו את קיום הסכם השכירות, אך אסנת אומר שספק אם ניתן לתת סעד כזה כאשר החובה שהוטלה על הצד המפר הייתה רק להשתדל לעשות דבר מה (במקרה הנדון - להשיג את האישורים לשינוי הייעוד). אסנת תוהה כיצד היה אוכף את ההסכם: "הייתי מצווה על טמפו להשיג היתר בנייה? הייתי מצווה על טמפו להשתדל יותר? וכיצד הייתי מודד את מידת ההשתדלות הראויה?", הוא שואל רטורית. עם זאת מציין אסנת, כי פ.ס.פ יכולה להגיש תביעה לפיצוי על הנזקים שנגרמו לה.
טמפו חויבה לשאת במלוא הוצאות הבוררות ולשלם לפ.ס.פ הוצאות בסך 125,000 שקל. פ.ס.פ יוצגה בידי עוה"ד
אמנון יצחקניא ונתן נחשון, וטמפו - בידי משרד ברקמן-וקסלר-בלום.