|
נסו אותי... [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
לחץ על נשים תורם לבעיות נפשיות
|
יפעת גדות
|
ישנו סוג של לחץ שיכול להשאיר אישה בתחושה של כישלון, שאין לה מה שנדרש כדי להיות אישה מצליחה ושהיא נשארת מאחור, ותחושות כאלו יכולות לגרום לבעיות פסיכולוגיות כחרדה ודיכאון
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הרעיון שנשים מגיבות בצורה טובה יותר ללחץ בהשוואה לגברים אינו חדש, וכעת חוקרים מאוניברסיטת באפאלו גילו גם הסבר מדעי לשוני.
החוקרים בחנו את המנגנון המולקולרי העומד מאחורי ההשפעות הספציפיות שיש ללחץ על בסיס מגדרי. מחקרים קודמים גילו כי נשים עומדות טוב יותר במצבים של לחץ כרוני והמחקר הנוכחי מצביע על הסיבה לכך.
המחקר הראה כי בחולדות שנחשפו לאפיזודות חוזרות ונשנות של לחץ, הנקבות הגיבו טוב יותר בהשוואה לזכרים בגלל ההשפעה המגנה של האסטרוגן. במסגרת הניסוי, הנקבות הצעירות שנחשפו לאורך שבוע ללחץ פיסי מתון לא הראו כל בעיה ביכולת שלהן לזכור ולזהות אובייקטים שהראו להן קודם לכן. לעומת זאת, אצל זכרים צעירים שנחשפו לאותו לחץ נפגע הזיכרון לטווח קצר.
בעיה ביכולת לזכור נכון עצמים מוכרים מרמזת על הפרעה בקליפה הקדם-חזיתית, אזור במוח השולט בזיכרון העובד, בריכוז, בקבלת החלטות, ברגשות ובתהליכים ביצועיים אחרים ברמה גבוהה.
בשנה שעברה, אותם חוקרים פרסמו בכתב העת Neuron ממצאי מחקר שהראו כי לחץ חוזר ונשנה גורם לאיבוד רצפטור גלוטמאט בקליפה הקדם-חזיתית אצל זכרים צעירים. המחקר הנוכחי מראה כי רצפטור הגלוטמאט שבקליפה הקדם-חזיתית של הנקבות שהיו נתונות תחת לחץ לא נפגע. הממצאים תומכים בראיות קודמות שהראו כי רצפטור הגלוטמאט הוא המטרה המולקולרית של הלחץ, ומשפיע על התגובה ללחץ.
אפשרות לטיפול
גורמי הלחץ בהם השתמשו החוקרים במסגרת הניסוי דימו את החוויות המאתגרות והמלחיצות, אך לא מסוכנות, איתן מתמודדים בני אדם, כמו אלו הגורמות לתסכול ולתחושה של לחץ.
על-ידי מניפולציה של כמות האסטרוגן המיוצר במוח, הצליחו החוקרים לגרום לזכרים להגיב ללחץ בצורה דומה לנקבות ולנקבות להגיב בדומה לזכרים.
כאשר אותו האסטרוגן שבמוח הנקבות נחסם, הלחץ הביא להשפעות מזיקות ביותר עליהן. כאשר אותות האסטרוגן הופעלו אצל הזכרים ההשפעות המזיקות של הלחץ נעלמו.
החוקרים ציינו כי ההשפעות המגנות של האסטרוגן זוהו גם אצל נקבות שהשחלות שלהן הוסרו. כלומר, שייתכן שזהו האסטרוגן המיוצר במוח המגן מפני ההשפעות המזיקות של הלחץ. במחקר הנוכחי, הם גילו כי האינזים ארומתאז, המייצר אסטרדיול במוח, אחראי לעמידות של הנקבות ללחץ. רמות ארומתאז גבוהות במידה משמעותית זוהו בקליפה הקדם-חזיתית של חולדות נקבות.
במידה שניתן יהיה למצוא מרכיבים הדומים לאסטרוגן ושאפשר יהיה להחדיר אותם מבלי לגרום לתופעות לוואי הורמונליות אפשר אולי יהיה לפתח טיפול יעיל לבעיות הקשורות ללחץ. למרות שהלחץ עצמו אינו הפרעה פסיכיאטרית הוא עלול לעורר התפתחות הפרעות פסיכיאטריות אצל אנשים הרגישים לכך.