מאיר רבין נתן לאורי לופוליאנסקי מתת בדמות סיוע פוליטי בבחירות בשנת 2003, כגון סיוע ביצירת ברית בינו לבין הליכוד. כך טוען (יום ה', 11.7.13) התובע, עו"ד ירון גולומב. רבין השיב, כי פעל כאדם חרדי המעוניין שאדם חרדי ייבחר לראשות העירייה. השופט דוד רוזן שאל האם רבין, תושב בני ברק, פעל בצורה דומה בערים אחרות. רבין השיב בשלילה, וציין שיש לו קשר ארוך שנים לירושלים ולליכוד בעיר זו.

גולומב שאל מדוע לופוליאנסקי - אז סגן ראש העירייה - לא ניהל את המגעים במישרין עם דודו אמסלם, ראש אגף שפ"ע בעירייה ופעיל מרכזי בליכוד בעיר. רבין השיב, כי באותה עת הקשר בין השניים "לא היה מי יודע מה" ולכן הציע ללופוליאנסקי שהליכוד יתמוך בו בהתמודדות מול ניר ברקת. רוזן: "לופוליאנסקי מועמד מטעם סיעה חרדית חזקה, הליכוד הוא סיעה חזקה. פתאום בא מאיר רבין מבני ברק וסוגר את זה? אתה רוצה שנקנה את זה?". רבין: "זה התחיל ממני וככה זה נמשך". רוזן: "אין צחי הנגבי, אין ריבלין, יש רבין מבני ברק". רבין: "זה מה שהיה".

גולומב ציין, כי במאי 2003 ערך לופוליאנסקי דין משמעתי לאמסלם, ותהה האם זה סביר שלופוליאנסקי ביקש מרבין לחזר אחרי אמסלם עוד בטרם הכריע בעניינו. רבין השיב, כי כלל לא ידע על אותו דין משמעתי, למרות הידידות העמוקה ביניהם, והוא אשר פנה ללופוליאנסקי.


"לא רציתי להיכנס לזה"


התביעה הראתה, כי בתחילת יוני 2003 קיבל רבין מחברת ש.א.ד שבשליטת שמואל דכנר 40,000 שקל, אשר נרשמו כהלוואה לזכותו ואותם פרע למזומן. רבין השיב, כי אינו זוכר מה היה ייעודם. צ'ק נוסף של דכנר, בסך 25,000 שקל, הגיע לישיבה בירושלים ונשא את השם "מיכל" - כשם רעייתו של לופוליאנסקי. המדינה טוענת, כי ביום הבחירות, 3 ביוני, נתן רבין ללופוליאנסקי 120,000 שקל במזומן לתשלום לפעילים - מה שהיווה שוחד. רבין חזר וטען, כי לא הייתה שום העברת כספים ללופוליאנסקי.

בשיחתו עם עוה"ד אמנון יצחקניא ואילן סובל, טען גולומב, העלה רבין מיוזמתו את שמו של אהוד אולמרט, אמר שהלה לא קיבל כספים, אך אמר שעוזריו של אולמרט - שולה זקן ואורי מסר - קיבלו כספים. רוזן העיר, כי משמעות הדברים היא שרבין אמר שהשניים קיבלו שוחד. בהמשך שאל רוזן מדוע רבין הכניס מיוזמתו את אולמרט לסיפור, והוא השיב שדכנר אמר לו לפני כן שהוא מכניס את אולמרט לתביעה. רוזן: "אז תגיד לו: זה שקר. למה אתה אומר לו: 'זה לא מעניין אותי'? אתה יודע שמעלילים על ראש הממשלה". רבין: "בתמליל הזה חסרים הרבה דברים, ואני לא רוצה להרחיב".

בדרך אגב סיפר רבין, כי פעם אמר לו דכנר שהוא הולך לפגישה עם אולמרט, כאשר בפועל נסע לדירתו ששימשה למפגשים אינטימיים. "כאשר שולה הייתה באה למשרד, הוא היה עט עליה וקופץ עליה. התביישתי בזה. היה ברור שיש להם קשר, ולא קשר חברי", הוסיף. רוזן שאל מדוע לא אמר רבין ליצחקניא וסובל שהכספים שקיבלה זקן היה על-רקע יחסיה עם דכנר. רבין: "לא רציתי להיכנס לזה".


"אתם נפלתם על הראש?"


רוזן שאל, לאור דבריו של רבין בשיחה עם יצחקניא וסובל, אלו 40% בכתב התביעה של דכנר היו אמת. רבין השיב, שהוא ידע על תרומותיו של דכנר ליד שרה, ולא ידע כיצד דכנר ועורכי דינו הציגו אותן בכתב התביעה. עוד אמר, כי התכוון גם להלוואה שנתן דכנר לאורי שטרית, יחסיו של דכנר עם זקן והכספים שניתנו לאורי מסר. רבין שב ואמר, כי נטל על עצמו את יתרת המעשים. רוזן: "לקחת על עצמך דברים שלא היו". רבין: "נכון". רוזן: "יפה".

לדברי רבין, דכנר ביקש ממנו בשנת 2008 לפנות לאורי שטרית, לספר לו על התביעה המתוכננת ולבקש שיפנה לאולמרט (המופיע בתביעה) כדי שהלה ילחץ על צ'רני להתפשר איתו. שטרית לא חזר אליו, ולאחר מספר חודשים סיפר רבין לשטרית שדכנר פנה למשטרה. "הרגשתי כזה צורך", הסביר את השיחה השנייה. רוזן: "מה לראש הממשלה ולצ'רני? אתם נפלתם על הראש?". רבין: "אמרתי לשמואל שאעשה כל מה שהוא מבקש. מה אכפת לי, להיות שליח".

רבין אמר עוד, כי דכנר העליל עלילת דם, וזה בעיניו חמור יותר מאשר ייהרג ובל יעבור. בכך הסביר את דבריו בשיחה עם יצחקניא וסובל, לפיהם אינו מוכר חברים משום שהדבר הוא בעיניו כמו אכילת חזיר וכמו המרת דת. גולומב: "אם לא היה כלום, למה אמרת שלא תהיה מוייסר? מה הקשר להלשין?". רוזן: "תגיד להם בצורה הכי פשוטה: לא היה שוחד בהולילנד". רבין: "אני מדבר בסגנון שלי". רוזן: "מי החברים שלך שלא תמכור אותם?". רבין: "כלום, אני לא יודע משהו בזמן אמת, אני רק מדגיש שממני לא יהיה להם שיתוף פעולה בשום מצב".