|
עדותו של מפעיל ה"ינשוף" לא נסתרה
|
|
|
|
|
התביעה אינה צריכה להגיש לבית המשפט את תעודת הבלון המשמש לכיול מכשיר ה"ינשוף" לשם הוכחת תקינותו של המכשיר. כך קובעת (14.7.13) שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, נגה אהד.
כיולו של מכשיר ה"ינשוף", כך שניתן יהיה לוודא שהוא מודד בצורה נכונה את ריכוז האלכוהול בדמו של הנהג, נעשה על-ידי השוואתו לבלון גז. לכל בלון מצרפת היצרנית הבריטית תעודה, היא תעודת הבלון, המציינת בדיוק רב את שיעור האלכוהול המצוי בבלון.
"הכיול הוא למעשה השוואה בין ריכוז האלכוהול הנמצא בבלונים שנשלחו באנגליה, לריכוז האלכוהול בבלונים המשמשים את מכשיר הינשוף הספציפי", מסבירה אהד. "בעת כיול מכשיר הינשוף בתחנה, משווה הבודק בין ריכוז האלכוהול המסומן בתעודת הבלון בבלון שנשלח מאנגליה לבין ריכוז האלכוהול בבלון המכשיר שהוא משתמש בו".
אהד אומרת, כי תעודת הבלון אינה חומר ראיות אלא חומר חקירה, ולכן אין על התביעה חובה להציג אותה בפני בית המשפט, אלא ניתן להסתפק בהודעה של השוטר שערך את הכיול בדבר תקינותו של ה"ינשוף". בכך מאמצת אהד את פסק דינה של שופטת בית המשפט המחוזי בנצרת, אסתר הלמן, בסוגייה שטרם הגיעה להכרעתו של בית המשפט העליון.
הדברים נאמרו בהחלטתה של אהד לדחות את ערעורו של נתן לכט, אשר הורשע בנהיגה בשכרות ונדון לשלושה חודשי עבודות שירות ול-32 חודשי פסילה. היא ציינה, כי לכט הודה מיד ששתה בירה לפני הנהיגה, סירב לעבור בדיקה ב"נשיפון" ונכשל בבדיקת ה"ינשוף" בתחנת המשטרה. עדותו של מפעיל ה"ינשוף" בדבר תקינותו של המכשיר לא נסתרה ואין מקום להתערב בהרשעתו ובעונשו של לכט, הסיקה אהד.