בורר נפסל בשל דרישת התנצלות והטלת קנסות

עו"ד ומהנדס עדנאן מסאלחה נפסל מלשמש כבורר בין שתי חברות בנייה, לאור התבטאויות ומעשים פגומים שלו לאורך הבוררות. שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, יונתן אברהם, קיבל (24.7.13) את בקשתה של חברת עמירון לגבי הבוררות בינה לבין חברת עאטף מוסא.

אברהם מונה שלוש סיבות להחלטה יוצאת הדופן לפסול את מסאלחה. הראשונה: דרישתו שעמירון תתנצל על בקשתה שיפסול את עצמו. על כך אומר אברהם: "בבקשתו זו מודה הבורר עצמו כי חש פגיעה אישית לאור הפניה להעבירו מתפקידו, ובהולכו בדרכו זו מטיל הוא עצמו במו פיו ספק של ממש בכושרו להיות בורר בין הצדדים... אם המבקשת בוחרת לא להתנצל (וכך בחרה), מה פלא הדבר שהיא חוששת מעיוות דין ומשוא פנים. אכן, דבריו של הבורר, הבאים מפי מי שמוסמך לדון ולהכריע בעניינים הנוגעים למבקשת, עשויים להישמע כאיום וסבורני כי בנסיבות אלו אדם סביר היה אף הוא מאבד את אמונו בבורר".

הסיבה השנייה: הטלת קנסות בידי מסאלחה על הצדדים. תחילה קנס אותם ב-5,000 שקל בטענה שהם מבזים את החלטותיו, ולאחר מכן דרש שישלמו לו 500 שקל לכל יום של עיכוב בשכרו. אברהם אומר, כי מסאלחה יכול היה לעכב את מתן הפסק עד שישולם שכרו, אך הצעד בו נקט היה פסול:

"החלטת הבורר להטיל קנסות על הצדדים הינה הפעלת סנקציה אשר תוצאתה הישירה הינה מחד קבלת טובת הנאה אישית של הבורר באופן שרירותי, ללא התחשבות בעמדת הצדדים, ומאידך, העמדת הצדדים בעמדה מאוימת תוך עשיית שימוש חורג בסמכות הנתונה לו.

"בעשותו כן, חרג הבורר מסמכותו תוך ניצול מעמדו ותפקידו לטובתו האישית ואף אם לא מתקיים המבחן של החשש הממשי למשוא פנים, מראית פני הצדק ואמון הצדדים בבורר, נפגעו בראייה אובייקטיבית בצורה מוחשית וברורה". עוד מעיר אברהם, כי הליכי הביזיון כלל אינם בסמכותו של הבורר, הם נועדו להבטיח קיום החלטה שיפוטית ולא לשמש כאמצעי עונשי, והם אינם מיועדים להכניס כסף לכיסו הפרטי של הבורר.

הסיבה השלישית: מסאלחה נפגש עם אחד העדים לפני עדותו ושוחח עימו בנושא הבוררות, אך הסתיר עובדה זו מהצדדים ואף רמז לעד כיצד לענות כדי להמשיך את ההסתרה. בכל אלו, מסכם אברהם, יש "כדי ליצור את אותו חשש אובייקטיבי ממשי להתנהלות לא ראויה של הבורר שיש בה כדי לפגוע פגיעה קשה באמון המתדיינים בפני הבורר".