בארבע בבוקר, כל יום מראשון עד חמישי, מגיעים לשוק הסיטונאי בצריפין שני סוקרי מחירים: הסוקר של מועצת הצמחים, האמונה על האינטרס של החקלאים, וסוקר מחירים עצמאי של חברת הסקרים "ירקום". מאוחר יותר בבוקר מגיעה לשוק סוקרת מטעם משרד החקלאות, זמן ניכר אחרי שהמסחר האמיתי כבר הסתיים.
הם מסתובבים בין סוחרי השוק ומתשאלים אותם על המחיר הסיטונאי של כל ירק ופרי באותו יום. כל אחד מהסוקרים חוזר למשרדו ומפרסם באינטרנט את תוצאות הסקר שלו. המחיר הסיטונאי המתפרסם מגלם בתוכו את עמלת סוחרי השוק, שהיא כ-15% מהמחיר שמקבל החקלאי בפועל.
המחירון של משרד החקלאות, שדווקא הוא נערך באופן הפחות מקצועי, משמש כבסיס למדד מחירי הירקות והפירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
המחירון של מועצת הצמחים, הנשלטת על-ידי החקלאים, מהווה מחיר בסיס ואינדיקציה עיקרית בשוק הפרטי, כלומר בחנויות הירקות ובשווקים הפתוחים, אצל סוחרים הרוכשים השכם בבוקר את הירקות. מחירון מועצת הצמחים משמש גם את רשתות השיווק הגדולות, לקביעת המחיר שישולם לחקלאי באותו יום, במקרים שבהם יש ויכוח בין החקלאי לרשת.
המחירון של "ירקום" העצמאית פועל קרוב לשנה, ויותר ויותר עסקים כמו בתי-מלון ומסעדות, מסתמכים עליו ברכישת ירקות.
חשוב לציין כי לרשתות הגדולות יש מערך שיווק משלהן, והן משתמשות בשוק הסיטונאי להשלמת סחורה, ברמה של 20%-30% לכל היותר מהמכירות היומיות שלהן. הרשתות הגדולות, במסגרת התחרות ביניהם והסבסוד הפנימי בסל המוצרים, נוקבות לעיתים קרובות במחירים קמעונאיים הנמוכים מהמחירים הסיטונאיים, מה שפוגע בעיקר בסוחרים בשווקים הפתוחים ובחנויות הירקות.
סוחרי השוק הסיטונאי טוענים בעקביות כי מחירון מועצת הצמחים אינו משקף את המחירים האמיתיים, שהוא "מנופח" במכוון לטובת האינטרס של החקלאים, וכי גם מחירון משרד החקלאות מוטה לטובת החקלאים. הסיטונאים דורשים שוב ושוב כי תיאסר בחוק מכירה של ירקות ופירות מתחת למחיר הסיטונאי, כמו בכמה מדינות באירופה.
"
גלובס" בחר את 10 הירקות השכיחים ביותר בסלט ובתפריט הישראלי המוגדרים בשוק כסוג א': עגבניות, תפוח אדמה לבן, מלפפון, פלפל אדום, גזר (באריזה קמעונאית), בצל לבן, כרוב לבן, חצילים, צנון וכרובית.
ברוב הירקות מתנהל מסחר תחרותי אמיתי בין המגדלים, עם 4 חריגים של יצרנים גדולים במיוחד. מי ששולט במחירי הפלפל האדום הם מושבי הערבה ובראשם עין יהב. את מחירי המלפפון מכתיב במידה רבה מושב אחיטוב. את מחירי הגזר ותפוחי האדמה מכתיבים קיבוצי הדרום, בעיקר מאזור שער הנגב (גזר ותפוח אדמה הם שני המוצרים היחידים המגיעים לשוק מאיסום).
נתוני 3 המחירונים נבדקו בשבועיים האחרונים, מסוף יולי ועד היום. יש לציין כי זוהי תקופה של מחירים נמוכים יחסית בשוק הירקות.
מחירים דומים
התופעה הבולטת בסקירת הנתונים היומיים היא שמחירי מועצת הצמחים ומחירי משרד החקלאות דומים מאוד, אין שונות גבוהה במחירים במשך ימים אחדים ברציפות. המחירים של שני המחירונים דומים ולעיתים קרובות אפילו זהים, באופן שנראה כאילו סוקרי משרד החקלאות מעתיקים את מחירון מועצת הצמחים המתפרסם שעות אחדות לפני פרסום המחירון שלהם.
לעומת זאת, במחירון "ירקום" קיימת שונות יומית גבוהה יותר לגבי אותו מוצר. בנוסף, בין מחירון "ירקום" לבין מחירוני מועצת הצמחים ומשרד החקלאות יש שונות יומית גבוהה הרבה יותר.
בחלק המכריע של המוצרים היה מחירון "ירקום" נמוך באופן משמעותי מהמחירים שהופיעו בסקרי משרד החקלאות ומועצת הצמחים, מלבד במקרים אחדים, בעיקר בתפוח אדמה ובגזר.
רצ"ב טבלה של המחירים הממוצעים בשבועיים האחרונים של 10 הירקות השכיחים, ב-3 המחירונים.
פערי התיווך בשוק וברשתות מגיעים לכ-22%
שוק הירקות הטריים בשנה הוא בן 1.3 מיליון טון, והוא מגלגל בשנה במחירים סיטונאיים 3.7-4 מיליארד שקל. שוק הפירות השנתי (ללא הדרים) הוא בהיקף של 600-650 אלף טון, והוא מגלגל בשנה במחירים סיטונאיים כ-2.5 מיליארד שקל. נתונים אלה אינם כוללים יצוא ירקות ופירות לחו"ל וגם לא את האספקה למפעלי תעשיית המזון.
מחירון משרד החקלאות הוא הנתון הבסיסי היומי לפיו נקבע מדד הירקות-פירות. ירקות ופירות מהווים 3.4% במדד המחירים לצרכן (ירקות טריים - 1.3%, ירקות קפואים ומשומרים - 0.6%, פירות טריים - 1.0%, פירות יבשים ומשומרים - 0.4%).
פער התיווך/שיווק של סוחרי השוק הסיטונאי מול החקלאי - 14%-16% מהמחיר הסיטונאי הממוצע. הערכת פער התיווך/שיווק של הרשתות מול החקלאי - 20%-22% מהמחיר הסיטונאי.
