טיפול התנהגותי קוגנטיבי יעיל לדיכאון

טיפול התנהגותי קוגנטיבי יכול להיות כלי שימושי ביותר למניעת דיכאון, שווה-ערך או אף טוב יותר מנוגדי דיכאון ומסוגי טיפול אחרים. כך עולה משני מחקרים חדשים.

כמו-כן, טיפול התנהגותי קוגנטיבי עוקב יכול להיות יעיל כמו נוגדי דיכאון למניעה או לנסיגה עבור חולים בסיכון גבוה לאפיזודה נוספת של דיכאון. זו המסקנה אליה הגיעו החוקרים במחקר הראשון, שפורסם בכתב העת המקוון JAMA Psychiatry.

אנשים בוגרים שמחלימים מדיכאון קשה נוטים לסבול פחות מנסיגה אם הם ממשיכים לקבל טיפול לאורך שמונה חודשים - בין אם טיפול התנהגותי קוגנטיבי ובין אם טיפול בנוגד דיכאון פרוזאק (פלוקסטין) לאחר שסיימו את הטיפול ההתנהגותי הראשוני.

כל המשתתפים הרגישו טוב יותר מכפי שהיו מרגישים אם לא היו מקבלים טיפול, כתבו עורכי המחקר. לחולה שמקבל טיפול התנהגותי קוגנטיבי ומצבו משתפר יש אפשרות לבחור בין השניים: המשך טיפול התנהגותי או המשך טיפול בפרוזאק.

שיעור נסיגה נמוך

במסגרת המחקר השני, שפורסם גם הוא באותו כתב עת, חוקרים מבית החולים לילדים בבוסטון גילו כי טיפול התנהגותי קוגנטיבי הועיל יותר מצורות טיפול רגילות למניעת דיכאון בבני נוער בסיכון גבוה.

בני נוער שקיבלו טיפול התנהגותי קוגנטיבי היו בסבירות נמוכה משמעותית לסבול מאפיזודה דיכאונית לעומת אלו שהופנו לטיפולים אחרים, שהיו בדרך כלל טיפול פסיכותרפי סטנדרטי או טיפול תרופתי.

המחקר הראשון כלל 241 איש שהגיבו היטב לטיפול התנהגותי קוגנטיבי אך היו בסיכון גבוה לנסיגה או לדיכאון. הם קיבלו טיפול במרכז הרפואי של אוניברסיטת טקסס ובמרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג.

החוקרים חילקו את המשתתפים בצורה אקראית לשלוש קבוצות. משתתפים בשתי קבוצות קיבלו המשך טיפול לאורך שמונה חודשים, בין אם טיפול התנהגותי קוגנטיבי ובין אם טיפול תרופתי בפרוזאק. המשתתפים בקבוצה השלישית קיבלו גלולת פלצבו (תרופת דמה שאינה מכילה חומר רפואי אך בעלת השפעה פסיכולוגית על המטופל).

בקרב המשתתפים שזכו להמשך טיפול שיעור הנסיגה היה נמוך ב-50% מזה שבקבוצת הפלצבו - 18% מאלו שקיבלו טיפול התנהגותי קוגנטיבי או פרוזאק לעומת 33% מאלו שקיבלו פלצבו.

ההשפעה המגנה, יש לציין, נעלמה לאחר שהטיפול הסתיים. שנתיים וחצי מאוחר יותר, בכל שלוש הקבוצות נמצא שיעור דומה של נסיגה, למרת שבקבוצת הפלצבו היה מעט גבוה יותר.