המדינה הגישה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים ערעור על פסיקת ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב מראשית החודש, ולפיה עובדי מדינה בחוזים אישיים מהווים יחידת מיקוח נפרדת.
לעמדת המדינה במרחב הקיבוצי במדינה קיימת יחידת מיקוח אחת, היא כלל עובדי המדינה ובכללה הן אלו המועסקים בחוזים מיוחדים והן אלה בדירוגים המקצועיים המועסקים תחת ההסכמים הקיבוציים הקיימים.
לדברי המדינה, פסק דינו של ביה"ד האזורי מעמיד את משפט העבודה הקיבוצי על הראש. בערעור נאמר כי חרף העובדה כי ביה"ד האזורי היה ער לאנומליה המשפטית אשר הוא יוצר במו ידיו, ולבוקה ומבולקה שפסק דינו עלול לגרום למערכת יחסי העבודה הקיבוציים היציבה בשירות המדינה, קבע ביה"ד האזורי כי יש לקרוע את יחידת המיקוח - היא כלל שירות המדינה, ולערוך ניסוי במערכת יחסי העבודה הקיבוציים בשירות המדינה.
המדינה סבורה כי ביה"ד האזורי שגה בקביעתו לפיה יש להכיר בעובדים בחוזים האישיים כיחידת מיקוח נפרדת תוך מתן משקל חסר להשלכת קביעתו זו על יציבות יחסי העבודה הקיבוציים במדינה. בנוסף, שגה ביה"ד בניתוחו המשפטי לפיו מימוש זכות ההתארגנות של העובדים המועסקים בחוזים מיוחדים מצריכה קביעה בעניין חלוקה ופיצול של יחידת המיקוח.
לטענת המדינה, לא ייתכן מצב בו בעניינו של עובד או קבוצת עובדים מתנהל משא-ומתן על-ידי שני ארגוני עובדים בו-זמנית, ומשמעות פסה"ד היא אחת ולפיה שני ארגוני עובדים מנהלים במקביל מאבק ארגוני על אותם העובדים, והמדובר באבסורד של ממש הממחיש את הטעות הקשה שנפלה בפסה"ד.
יצור כלאיים
ביה"ד האזורי, טוענת המדינה, הכיר בכאוס העלול להיווצר אם כל יחידה ארגונית תוכר כיחידת מיקוח, ברם הוא לא השכיל להבין כי תוצאת פסה"ד היא יצירת תחרות ארוכת טווח בין ארגוני העובדים על אותם "סוגי" עובדים.
המדינה מציינת כי היא אינה רואה בכלל העובדים המועסקים בחוזים מיוחדים יחידת מיקוח אחת לעניין ניהול מו"מ קיבוצי. הלכה למעשה, נאמר בערעור פסה"ד יוצר במו-ידיו יצור כלאיים חדש ממש אנדרוגינוס לפיו יהיו שני מערכים של הסכמים קיבוציים. האחד, הסכמים קיבוציים לעובדים בדירוגים השונים המיוצגים על-ידי ההסתדרות, והשני, הסכמים קיבוציים לעובדים אשר בעברם הועסקו לפי חוזים אישיים מיוחדים.
לדברי ההסתדרות בעולם חדש זה של יצור כלאיים יהיו שתי מערכות של הסכמים קיבוציים שונים ומקבילים לגבי עובדים באותו מפעל ובאותם עיסוקים, אשר כל מערכת "נשלטת" על-ידי ארגון עובדים אחר. המדינה סבורה כי מצב זה יוביל ליצירת הסכמים "מקבילים" לאותן קבוצות עובדים, באותם תפקידים, אשר אין ביניהם שום שוני-כדוגמת כלכלנים, משפטנים וכו'.
מאליו, נטען בערעור, יביא הדבר לתחרות בין ארגונית אשר תגרום בוודאות לזעזוע ביחסי העבודה ולמשברים רבים בשירות הציבורי.
העסקה בחוזיפ אישיים
בערעור נטען עוד כי פסק דינו של ביה"ד האזורי מרוקן מתוכן את ההעסקה בחוזים אישיים והלכה למעשה מסכל את רצון המחוקק כפי שהובא בחוק המינויים ובחוקים נוספים. המדינה מדגישה בערעורה את ההשלכות ההרסניות של קביעת פסה"ד וסבורה כי פסה"ד אינו יכול לעמוד ויש לבטלו.
כזכור קבע ביה"ד האזורי כי יש להכיר בעובדים בחוזים האישיים שבשירות המדינה כיחידת מיקוח נפרדת הן על בסיס הסכמת הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים והן לאור התכלית לפיה יש לאפשר לקבוצת עובדים זאת לממש את זכותם להתארגנות.
