|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עוד ירידה במידת האמון בביהמ"ש העליון
|
"מדד הדמוקרטיה": לערבים מפריעה ביותר שכנות להומואים, וליהודים - לעובדים זרים ● בראש סולם האמון במוסדות בקרב הציבור היהודי: צה"ל 90.9% ונשיא המדינה 78%
|
|
הנשיא פרס מקבל את הסקר מידי ד"ר אריק כרמון [צילום: מארק ניימן/לע"מ]
|
|
|
|
|
רמת האמון בבית המשפט העליון ממשיכה לרדת, לעומת השנים הקודמות. כך עולה מן הסקר השנתי המסורתי של המכון לדמוקרטיה, המכונה "מדד הדמוקרטיה הישראלית 2013", פרי עבודת המחקר של צוות מרכז גוטמן לסקרים של המכון בראשות פרופ' תמר הרמן.
אחוז המשיבים כי הם נותנים אמון במידה מסוימת או במידה רבה בבית המשפט העליון עמד השנה על 60.8% לעומת 73.4% אשתקד ו-68.7% בשנה שקדמה לה. עם זאת, אין חזרה לשפל של השנים 2010-2008 בהן נעה מידת האמון סביב 50%.
ככלל, רמת האמון במוסדות בקרב הציבור היהודי בלבד היא כדלהלן: צה"ל - 90.9%, נשיא המדינה - 78.7%, בית המשפט העליון - 62.7%, המשטרה - 61.9%, הממשלה - 57.9%, הכנסת - 54.5% וראש הממשלה - 51.7%. בתחתית הסולם: התקשורת - 47.2%, הרבנות הראשית - 43% והמפלגות - 36.7%.
אין ולוּ מוסד או בעל תפקיד מרכזי אחד במערכת הפוליטית הישראלית שרוב בציבור הערבי רוחשים לו אמון "במידה רבה" ו"במידה מסוימת". סולם האמון של הערבים שונה מאוד אפוא מזה של היהודים: אצל הערבים עומד בראש הסולם בית המשפט העליון (49.7% מביעים בו אמון במידה רבה או במידה מסוימת), ואחריו התקשורת (48.1%), המשטרה (43.5%), המפלגות (43.2%), נשיא המדינה (41.7%), הכנסת (38.5%), צה"ל (34.9%) והממשלה (33.3%). את תחתית הסולם תופס ראש הממשלה (31%).
|
|
הסקר כלל 1,000 מרואיינים (852 יהודים ו-148 ערבים) טעות הדגימה 3.2%. להלן לקט מממצאיו העיקריים:
|
| ▪ ▪ ▪ |
- כ-60% מהיהודים חושבים שלחיילים אין זכות לסרב לפקודה לפנות ישובים, לעומת כ-42%(!) הסבורים שיש זכות. כ-63% מהיהודים חושבים שלחיילים אין זכות לסרב לשרת בשטחים בגלל התנגדות לכיבוש לעומת 31.4% הסבורים שיש.
- רוב היהודים (74.8%) מאמינים באפשרות של מדינת ישראל כ"יהודית ודמוקרטית”. שיעור היהודים המעדיפים את הרכיב "יהודית" בלבד בהגדרת המדינה מגיע היום ל-32.3%, שיעור המעדיפים את הרכיב "דמוקרטית" בלבד הוא 29.2%, שיעור המעדיפים את ההגדרה המשולבת “יהודית ודמוקרטית" נמצא בירידה רצופה ומגיע היום רק ל-37%.
- "שכנות טובה?" - ליהודים מפריעה ביותר השכנות לעובדים זרים (56.9%) ואחריה השכנות למשפחה ערבית (47.6%). לערבים מפריעה ביותר השכנות לזוג הומוסקסואלים (46.2%) ואחריה השכנות למשפחה יהודית (41.9%).
- היהודים חצויים בשאלה אם לאזרחי ישראל היהודים צריכות להיות יותר זכויות מלאזרחים הלא יהודים: 48.9% מסכימים עם הרעיון הזה ו־47.3% אינם מסכימים אתו.
- "ערבים החוצה?" - ירידה בשיעור היהודים התומכים בכך שהממשלה תעודד ערבים להגר מן הארץ — בכך שהממשלה תעודד ערבים להגר מן הארץ: 43.8% לעומת 50.7% ב־ 2010 ו־53.6% ב־ 2009. 43.8% חושבים כך השנה, לעומת 50.7% ב־2010 ו־53.6% ב־2009.
- שיעור היהודים (42.7%) המעדיפים את עקרונות הדמוקרטיה על פני ציוויי ההלכה במקרה של סתירה ביניהם, עולה בבירור על שיעור מי שבמצב כזה מבכרים את ציוויי ההלכה (28.2%).
- רוב היהודים אומרים שרוב יהודי הכרחי לקבלת החלטות גורליות, הן בנושאי שלום וביטחון (66.7%), והן בנושאי חברה וכלכלה (56.9%). ואולם בהשוואה לעבר חל צמצום ברוב הזה.
- בשאלה בידי מי הסמכות העליונה לאשר הסכם שלום הכולל נסיגה משטחים התשובה השכיחה בקרב היהודים (30.6%) היא שהסמכות צריכה להיות בידי היהודים בלבד במשאל עם.
- מה המצב? "ככה-ככה" - הדעה השכיחה בקרב היהודים אזרחי ישראל היא שהמצב הכללי של ישראל הוא “ככה־ככה” (43.1%). שיעור המעריכים כאן את המצב כטוב עולה על שיעור המעריכים אותו כרע. לעומת זאת, בקרב הערבים אזרחי ישראל הערכת המצב השכיחה היא שהמצב רע (39.1%), אחריה “ככה־ככה”, והשיעור הנמוך ביותר מגדיר את המצב כטוב.
- גאווה ישראלית - רוב בקרב היהודים (66.6%) מרגישים חלק מהמדינה ובעיותיה ו־83.3% אף גאים בישראליותם. ואולם בשני הנושאים רוב זה קטן מבעבר. בקרב הערבים רק מיעוט (28.2%) מרגישים חלק מהמדינה ובעיותיה ורק מיעוט (39.8%) גאים בישראליותם.
- קיום בכבוד - העיקרון הדמוקרטי שלדעת השיעור הגבוה ביותר של הציבור הישראלי בכללותו מקוּים פחות מדי הוא הזכות לקיום בכבוד (41.8%). לעומת זאת, הדעה השכיחה היא שחופש הדת, חופש הביטוי וחופש ההתארגנות מקוימים במידה המתאימה.
- הרוב בכלל הציבור (63.5%) מוכנים לשלם יותר מיסים כדי לצמצם את הפערים החברתיים־כלכליים.
- רוב ברור בכלל הציבור (68.8%) עדיין גורסים כי הפוליטיקאים פועלים למען האינטרסים שלהם יותר מאשר למען הציבור (שיפור בהשוואה לשנה שעברה (78%).
- הצבעה בבחירות לכנסת השנה התבררה כגורם שולי בלבד ביכולתה להסביר את עמדות הציבור, מה שמעיד על מעמדן הרופף של המפלגות כאורקל פוליטי. אף על-פי כן רוב בכלל הציבור (55.3%) סוברים שיש הבדלים בין המפלגות ושחשוב לאיזו מפלגה מצביעים.
- רוב בציבור היהודי והערבי(61.2%) מרגיש שהשפעתו על החלטות הממשלה קטנה או אפסית. ואולם בשני הציבורים הרוב השנה קטן מבעבר. רוב בקרב היהודים (71.8%) מעידים על עצמם שהם מתעניינים בפוליטיקה, לעומת רוב בקרב הערבים (59.6%) שאומרים שהם אינם מתעניינים בה.
- רוב היהודים חושבים שלחיילים אין זכות לסרב לשרת בשטחים בגלל התנגדות לכיבוש (62.8%) או לסרב לפקודה לפנות יישובים (50.9%). רוב הערבים תומכים בזכות הסירוב בשני המקרים.
- ממצאי הסקר מלמדים שככלל, קבוצת הגיל הצעירה בציבור היהודי היא יותר “יהודית־לאומית” מקבוצות הגיל המבוגרות.
- יהודים ואחרים - כאשר מדובר במתחים בחברה הישראלית, השיעור הגבוה ביותר בכלל הציבור מגדירים כחזק את המתח היהודי-ערבי (68%). אחריו (בסדר יורד): המתח בין עשירים לעניים, בין דתיים לחילונים, בין ימין לשמאל ובין מזרחים לאשכנזים.
- רוב היהודים אומרים שרוב יהודי הכרחי לקבלת החלטות גורליות, הן בנושאי שלום וביטחון (66.7%) הן בנושאי חברה וכלכלה (56.9%). ואולם בהשוואה לעבר חל צמצום ברוב הזה. רוב הערבים מתנגדים לכך.
- בשאלה בידי מי הסמכות העליונה לאשר הסכם שלום הכולל נסיגה משטחים התשובה השכיחה בקרב היהודים (30.6%) היא שהסמכות צריכה להיות בידי היהודים בלבד, במשאל עם. בקרב הערבים התשובה השכיחה היא כלל אזרחי ישראל, במשאל עם (45.2%).
- ובהשוואה למדינות אחרות? בהשוואה הבינלאומית השנתית לא היו השנה שינויים מפליגים: ישראל נמצאת ברוב המדדים באמצע הסולם, בסמוך לדמוקרטיות החדשות. היא מקבלת ציון גבוה במיוחד כשמדובר בהשתתפות פוליטית וציונים נמוכים במיוחד כשמדובר במתן זכויות אזרחיות ובמתחים על-רקע דתי ולאומי.
|
|
| תאריך:
|
06/10/2013
|
|
|
עודכן:
|
06/10/2013
|
|
עידן יוסף
|
|
עוד ירידה במידת האמון בביהמ"ש העליון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
גימי-יהודי מיהודה
|
6/10/13 16:03
|
|
|
|
2
|
|
ש"ז חשין
|
6/10/13 18:52
|
|
|
|
|
|
דן כהן
|
6/10/13 22:09
|
|
|
|
3
|
|
נחום שחף
|
6/10/13 19:08
|
|
|
|
4
|
|
@ בנצי - א @
|
6/10/13 19:23
|
|
|
|
5
|
|
קלאודיה קול
|
6/10/13 20:19
|
|
|
|
6
|
|
ומטעם
|
6/10/13 20:34
|
|
|
|
7
|
|
פרס
|
6/10/13 20:40
|
|
חוקרי ובלשי היחידה המרכזית במחוז ירושלים עצרו בשבועות האחרונים 14 קטינים יהודים כבני 16-13 בחשד שפעלו באופן מאורגן לפגיעה בערבים וברכושם.
|
|
|
|
|
שופט בית המשפט למשפחה בתל אביב, יהורם שקד, מנע (2.10.13) ניסיון של בועז יעקב להשתלט על רכוש בשווי מאות מיליוני שקלים באמצעות צוואה מזויפת.
|
|
|
|
|
אהוד אולמרט עדכן את שמואל דכנר על שיחתו בדצמבר 2002 עם ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, בנוגע לבקשת חברת הזרע לבנות בשולי פארק איילון. השופט דוד רוזן ביקש לדעת (יום א', 6.10.13) מדוע אולמרט עשה זאת, והוא השיב: "מסרתי לו באופן כללי מה עמדת ראש הממשלה. מה קרה, גיליתי סוד מדינה?".
|
|
|
|
|
עו"ד חיים שטנגר פנה בסוף השבוע במכתב מטעמו לנשיא בית המשפט העליון, ד"ר אשר גרוניס ולנציב התלונות בדרישה שיביאו לסיום כהונת סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת ורדה אלשיך, באופן מידי.
|
|
|
|
|
התבטאות של השדרנית ורדה רזיאל-ז'קונט עלולה לעלות לרדיו ללא הפסקה בקנס של עשרות אלפי שקלים. לפני כחודש (12.9.13), סיפר מאזין על אירוע לו היה עד, במהלכו הכתה סבתא קשות את נכדתה. בסיום הסיפור, הביעה השדרנית את עמדתה התומכת בהכאת ילדים ואף סיפרה כיצד אחיה הוכה בילדותו "מכות רצח", כלשונה. היא אף הביעה זלזול בשידור במאזינים שהביעו התנגדות להכאת ילדים וכינתה אותם "דור שמנת ובננה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יהונתן קלינגר
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו  התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
