כאשר אנשים נחשדים על-ידי הציבור בעבירות של שחיתות ציבורית, זיוף, התנהגות בלתי הולמת, והם לא מזוכים מחד, ואינם מטופלים מאידך בהיבט של חקירה וענישה על-פי חוק, מי שניזוק בעיקר זה כלל הציבור. המארג השלטוני מרקיב אז בעיני הציבור, רשויות החוק שנועדו לשמור עליו נתפסות אז כמשתפיו"ת של השחיתות וכמעודדות הרוע, הגם הציבור לא תופס אז מדוע הוא חייב לשלם מיסים, חייב לקיים חוקים, בעוד בצמרת ההפקרות חוגגת ואיש לא נותן את הדין.