ריבוי המקרים של הגשת כתבי אישום נגד ראשי רשויות מקומיות הוא אחד הנימוקים המרכזיים להחלטת בג"ץ להדיח את ראשי עיריות רמת השרון ונצרת עילית, יצחק רוכברגר ושמעון גפסו. כך עולה מנימוקי פסק הדין (יום ב', 14.10.13).

פסק הדין ניתן ברוב של שמונה שופטים, בראשות המשנה לנשיא מרים נאור, מול דעת יחיד של הנשיא אשר גרוניס. הוא פורסם בחודש שעבר ללא נימוקים, המתפרסמים כעת. את פסק הדין העיקרי של שופטי הרוב כתבה נאור, ויתר השופטים הצטרפו לנימוקיה תוך הוספת כמה הדגשים משלהם.

נאור אומרת, כי יש להשוות את עניינם של ראשי רשויות מקומיות לזה של שרים ולא לזה של חברי כנסת, שכן הרשות המקומית היא גוף מבצע. "ראשי העיריות עומדים בראש העשייה הציבורית העירונית. הם נוטלים חלק בהחלטות אינדיווידואליות, לעתים מזומנות החלטות שיש להן השפעה רבת עוצמה על כיסי הבוחרים ואחרים. צומת ההכרעות בראשו עומדים ראשי העיריות מעמיד אותם בנקודה רגישה, החשופה לפגיעה בטוהר המידות", מוסיפה נאור.


הזכות להיבחר מול אמון הציבור


לדברי נאור, "משקלה של הזכות לבחור ולהיבחר, אל מול השיקולים האחרים הצריכים לעניין ובראשם אמון הציבור ברשויות השלטון - אולי גבוה יותר. אולם, למרבה הצער התופעה של הגשת כתבי אישום נגד ראשי רשויות מקומיות התגברה, התגברה עד למאוד" - וגם זו סיבה להחיל עליהם את הדין הנוהג בשרים וסגני שרים, החייבים להתפטר ברגע בו מוגש נגד כתב אישום.

נאור מתייחסת גם לחזקת החפות: "על הנהנה מחזקת החפות אין להטיל סנקציות פליליות. אין ספק בעיני, כי העברה מכהונה פוגעת בראש רשות מקומית מכהן או בראש רשות מקומית שנבחר מחדש, הטוען לחפותו. ואולם, ככלל, באיזון עם השיקולים האחרים של טוהר המידות, שלטון החוק וחובת ההגנה על אמון הציבור, מקבלת חזקת החפות משקל פחוּת כשעוסקים במינוי לכהונה ובהעברה מכהונה".

עוד אומרת נאור, כי יש להביא בחשבון גם את מידת הקרבה לבחירות, ודווקא אם הן עודן רחוקות - יהיה מקום להעביר את ראש הרשות מתפקידו, שכן לא ניתן להשלים עם פגיעה לאורך זמן בערכים הציבוריים. אולם, אם אותו ראש רשות מתכוון להתמודד שוב, ניתן יהיה להדיחו גם אם הבחירות קרובות - כפי שנעשה לגבי רוכברגר וגפסו.


למרות החשש מפני שחיתות


בהתייחסה למתחם ההתערבות בהחלטתה של מועצת רשות שלא להדיח את העומד בראשה, אומרת נאור: "גם פוליטיקאים צריכים לשקול שיקולים ענייניים. פוליטיקאי חייב לשאול את עצמו אם בהעדר כל אינטרס פוליטי לכאן או לכאן הוא, כאזרח הממלא תפקיד ציבורי, היה מסכים שאדם שנהג כפי המיוחס בכתב אישום למועמד מסיעתו - יישאר במשרתו. אם התשובה היא בשלילה - עליו לתמוך בהעברתו מכהונה. המוסר וטוהר המידות אינם ניתנים לחלוקה על-פי שיקולים פוליטיים. עלינו לשאוף לכך שהצבעות, גם של פוליטיקאים, תהיינה הצבעות 'נקיות' שלא יביישו את המצביע".

לעומת זאת קבעה דעת הרוב, כי לא ניתן למנוע מרוכברגר וגפסו להתמודד בבחירות בשבוע הבא. נאור אומרת, כי הייתה רוצה למנוע מהם את האפשרות להתמודד, אך היא מגיעה למסקנה שהדבר בלתי אפשרי בשל העדר הסמכה מפורשת בחוק. זאת, למרות שברור לה שאין המדובר בעולם אידיאלי בו הנאשם עצמו מבין שעליו שלא להתמודד שוב, או שניתן להיות בטוחים שהציבור לא יבחר בו, וזאת למרות שהדבר "עלול להביא לשחיתות מידות שמדינת ישראל הדמוקרטית אינה יכולה להתיר".

גרוניס מנמק את דעתו המנוגדת בעיקר בקרבה לבחירות: "אין זה ברור לי מדוע לא ניתן להמתין לתוצאות הבחירות, ובדרך זו לגלות האם הציבור מוכן ונכון להצביע עבור מועמדים שכיהנו כראשי רשויות מקומיות ואשר מעל ראשם תלויים כתבי אישום. מה לנו דרך טובה יותר מלבחון את אמון הציבור מאשר בחירות ישירות לתפקיד ראש רשות מקומית, והכל כאשר לכולם ידוע כי המועמד עומד לדין פלילי?! בנוסף, חברותי וחברי לא נותנים, לטעמי, משקל מספיק לחזקת החפות. לא זו אף זו, עמדתם של שופטי הרוב מוקשית, לגישתי, נוכח ההסדרים הקיימים כיום בחקיקה בכל הנוגע להליכים פליליים הננקטים נגד ראשי רשויות מקומיות".